המהדורה המרכזית -רונן לוי

אובדן להלכה

לשמחתנו, נושא הטיפול הכושל של מוסדות המדינה בתופעת ה"אובדן להלכה" לא יורד מסדר היום הציבורי. השבוע פורסמה כתבת תחקיר בדה מרקר אודות התוצאות הקשות של הפעלת שיטה זו וכן כתבות וראיונות רדיו בבמות המדיה השונות. ביקורת רבה הושמעה אודות התנהלות משרד התחבורה על שלא הצליח למצוא פיתרון פנימי להשארת הוראות חוזר 22 המחייבת את השמאי לדווח על רכב במצב אובדן להלכה לצורך הטמעת דיווח זה ברישיון הרכב. מקוממת ביותר העובדה שמשרד התחבורה קיבל "בהבנה" את פיתרון חברות ביטוח להשתמש במבוטח כמוכר שרידי הרכב לסוחרי האובדן להלכה כנימוק לביטול החוזר . המשמעות העולה מכך היא שמשרד התחבורה ומשרד האוצר לא חושבים שחברות הביטוח הן גופים עסקיים שיש להפעיל עליהן משמעת חוקית וציבורית אלא גופים המורמים מעם שיש להן הכוח וההרשאה לשחרר לכבישים רכבים בכל מצב העולה על רוחן והעיקר שתישמר הרווחיות שלהן ללא כל קשר למחיר היקר והמסוכן אותו ישלם הציבור.
מטרידה יותר העובדה שדפוס התנהלות משרד התחבורה בשנים האחרונות נותר זהה : המשרד לא מוביל תהליכים אלא מובל אליהם ושהוא כבר יוצר פעילות לטובת הציבור הוא לא מצליח ליישם אותה בפועל ולאורך זמן. ניתן למצוא שלל דוגמאות מהימים האחרונים בהן משתקפת המציאות העגומה שדברים רעים מתרחשים לאורך זמן ממושך והחלטות טובות לא שורדות יותר ממספר שבועות : תכנית הגריטה שהאיצה את תהליך הסילוק של כלי רכב ישנים (סטנדרט בטיחות נמוך, זיהום אוויר גבוה וכד') מכבישי ישראל מתה שוב וזאת לאחר ניסיון נוסף וקצר שלא שרד יותר משישה שבועות. התקנים החדשים לבדיקה ולאישור של ייבוא חלקי חילוף למרכב הרכב לא שרדו אפילו יום אחד. ההחלטות בנושא הייבוא הישיר לרכב משתנות מידי יום וגוררות תביעות משפטיות רבות ועוגמת נפש לאזרחים רבים אשר ניסו ומנסים לייבא כלי רכב שלא ניתן להשיגם בייבוא סדיר לישראל ועוד.
ראוי להגיד כי כלל עובדי משרד התחבורה העוסקים בתחום הרכב אכן פועלים ביושר ובכוונות טובות בניסיון לתקן חלק ממספר העיוותים האדיר ממנו סובל ענף הרכב בישראל אך כוונות טובות אלה לא יוצרות את השינוי לו מייחל כל אזרח שפוי במדינה והגיע הזמן שדפוס זה ישתנה.

תודעה

מאידך, השבוע הביאה הממשלה למליאת הכנסת (בהליך מזורז) את תיקון החוק לאיסור תיקון כלי רכב בשטחי הרשות הפלסטינית. משמעות התיקון היא שחוק זה אשר נחקק כ"הוראת שעה" בעבר יהפוך החל מהשבוע לחוק שאינו מוגבל בזמן ושאין צורך לחדשו חדשות לבקרים. זהו השג גדול לפעילות האיגוד בתחום (חוק שיזמה יחד איתנו יחידת אתגר במשטרת ישראל בשנת 2007 ושקודם על ידי חה"כ משה כחלון) ועיקר ההישג הוא בהכרה של כלל משרדי הממשלה בחשיבות הפיקוח והבקרה על תיקוני כלי הרכב הנעים על כבישי ישראל. כזכור גם בתהליך חקיקת חוק זה המתנגדים העיקריים לחקיקה היו – חברות הביטוח בישראל. שוב ושוב אני תוהה מדוע חברות הביטוח רואות עצמן פטורות מכללי התנהגות ומוסר כה ברורים וכה נחוצים לציבור היושב בעם ישראל ומדוע משרדי האוצר, המשפטים והתחבורה מסכימות ליתן פטור זה?!

אין פטור

בזמן האחרון נראה כי הציבור הרחב לא מתכוון להשתתף במשחק הפטורים הזה וגופים רבים כבר נאספים לקואליציה רחבה ונערכים למאבק מאוחד להשבת חברות הביטוח לחיק האומה הישראלית. באומה זו, חברות המקבלות אחריות על ניהול הכספים שלנו יצטרכו גם לספק דין וחשבון על התנהלות תקינה אשר תשמור על רכושינו, על כבודנו ועל הבטיחות של כולנו כנדרש מהם על פי דין ומוסר.
מתן רישיון לחברת ביטוח המאפשר לה לנהל את כספינו ולמכור לנו ביטוח אינו מתן רישיון לגריפת שכר מופרז אלא פיקדון שהציבור נותן בידי מי שהוא אמור לסמוך עליו. אם לא ניתן לסמוך על מחזיק הפיקדון (מתן הוראות לא מקצועיות לשמאי חוץ , הסחר הרכבי אובדן להלכה, טיפול לקוי בתביעות, אישום שווא כנגד מבוטחים וכד') אזי שיש להשיב את מחזיק הפיקדון למסלול באמצעי אכיפה וכן לשלול את הרישיון ממי שאינו מתקן את דרכיו. את המצב הנוכחי בו חברות ביטוח עושות ככל העולה על רוחן (עד היכולת הפשוטה לבטל חוזרים והוראות של גוף שלטוני בזריזות וביעילות) חייב להיפסק וכלל הארגונים שחברו לקואליציה יפעלו יחדיו בנחישות לתקן את הליקוי האמור.


דו-גלגלי

בהמשך לאמור לעיל, חברות הביטוח לקחו על עצמן גם את האחריות לשמירת זכויותיו של הרוכב על כלי רכב דו-גלגלי. גם בנושא זה הן ניהלו מאבק עיקש כנגד הלקוחות הפוטנציאלים שלהם וביקשו להשאיר את תעריפי הביטוח יקרים. השבוע נתבשרנו כי תעריפי הביטוח לרוכבים יוזלו באופן משמעותי ואנו מקווים כי שחרור החסם התעריפי ישיב את הענף לשגשוג כלכלי ולהתפתחות מוטורית שתאפשר רכיבה הכוללת בטיחות ברמה גבוהה וכן ביטוחים אשר יגנו על בריאותו של הרוכב ועל זכויותיו.

שבת שלום