המהדורה המרכזית -רונן לוי

סקנדל או פסטיבל

אין לנו כאן רגע דל. כמאמר השיר המיתולוגי– או סקנדל או פסטיבל. בשבוע שעבר חגגנו את אימוץ המלצות וועדת זליכה בוועדת הכלכלה; בתחילת שבוע זה כבר הוספדה רפורמת זליכה בשל הקדמת הבחירות; והנה, לא חלף אפילו יום עסקים אחד, עד שבוטל הביטול, וקיבלנו ממשלה חדשה ו"יציבה". יציבות שלטונית בישראל אינה אלא התייצבותו הרגעית לצורך איזון שיווי המשקל של הלוליין על החבל – ההליכה היא תמיד על פי התהום, והנפילה – סכנה ממשית.

ראשי הקואליציה החדשה התחייבו לטפל בעתיד בתופעת הריכוזיות. העתיד הוא דבר מופלא – הכל יכול לקרות בו, ואפשר להבטיח כל דבר לגביו, ואפילו לא חייבים לקיים, כי תמיד יהיה סקנדל או פסטיבל כתירוץ. בינתיים, בהווה, אפשר לאמץ ולחבק את הכשלים והעיוותים. כך נהגו כל ממשלותינו בעשורים האחרונים, ואנו מורידים בפניהן את הכובע על היציבות והעקביות שבאפס התוצאות אל מול ההצהרות.

אז בשורה התחתונה, אין לנו, ואין לאף אחד, צל של מושג מה יתרמו או יגרעו 93 החכ"ים הקואליציוניים החדשים בעניין הרפורמה בשוק הרכב. את הצהרתם לטפל בעתיד בשינוי עתידי של פני החברה בישראל – רשמנו בפנינו. מה הלאה?

ועד שיבוא העתיד, נמשיך להשליך את יהבנו על שר התחבורה הנוכחי, מר ישראל כץ, ולקוות שתנופת העשייה הנוכחית שלו לא תיעצר, ושיגשים הצהרותיו על נחישותו לקבל שליטה על שוק הרכב ועל מחויבותו לפתיחת התחרות בשוק זה. בינתיים, חזינו גם ביישום ממשי בתחום אחד - בתחילת פעילות החלוץ של היבוא המקביל לכלי רכב חדשים.

כפי שהבטחנו למר כץ בדיון ועדת הכלכלה – איגוד המוסכים יתמוך בנחישות ובהתמדה במי שפועל בהווה לצורך הגברת התחרות בענף, כל עוד נחווה פעילות אמיתית ותוצאות אמת בשטח.

בטיחות הרכב – רק לרוכשי רכב חדש

ידוע, כי קיימת מגמה בעולם המערבי של צמצום הנפגעים בתאונות דרכים בשנים האחרונות. ארגון הבטיחות האמריקאי פרסם לאחרונה, כי הצמצום לא נובע משיפורים בהתנהגות הנהגים ו/או מתשתיות הכבישים, אלא מאשש את מה שידוע לנו שנים רבות - משיפור בבטיחות כלי הרכב.

משרד התחבורה הישראלי פועל בנחישות להבטיח כי כלי הרכב המיובאים לישראל יכללו אביזרי בטיחות להגנה על הנוסעים - כריות אוויר, חגורות בטיחות חכמות, יכולות ספיגה המפנות את שיא כוח ההדף לאזורים חיצוניים, ועוד.

שונים הם פני הדברים ביחס לרכבים שכבר נפרדו מהניילון. ידוע לכולנו כי אלפי כלי רכב "משוקמים" אשר הוסרו מהם אביזרי הבטיחות עדיין משווקים לאזרחים תמימים באין מפריע. חסרונם של אביזרי הבטיחות ברכבים "המשוקמים" יוודע להם רק בדיעבד, כשתקרה תאונה בה יהיו חשופים לחלוטין – אם יישארו בחיים.

למעשה, המצב בפועל הוא שרוכשי הרכבים המשוקמים נשלחים בעל כורחם במנהרת זמן לשנות ה- 70, אזי היו הרכבים כלובי מתכת מסוכנים.

הייתכן? כשכבר ברור מעבר לכל ספק בעולם כולו כי רכב שאביזרי הבטיחות שלו מתפקדים ואיכות הספיגה שלו טובה – מציל חיים? האין משרד התחבורה מעוניין להציל את חיינו?

כהמשך לאותה יציבות ועקביות של שימור הכשל שהזכרתי לעיל, לא שרד חוזר 22 שתכליתו הייתה עצירת ההפקרות בשיקום הרכבים לאחר תאונות – אלא חודשיים.

הסכמתו שבשתיקה של משרד התחבורה כי אנו ניסע ברכבים ללא אביזרי בטיחות וללא יכולת ספיגה, ונהיה קורבנות רנדומאליים של חברות ביטוח וסוחרי רכב תאבי בצע – הינה בלתי נסבלת ודורשת עשייה בהולה לצורך השוואת סטנדרט הבטיחות של הרכבים המשוקמים לרכבים החדשים.

גם בנדון, אנו מצפים להתערבותו הדחופה של שר התחבורה הנוכחי.

שבת שלום

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל