|
המהדורה המרכזית -רונן
לוי
היום אעסוק,
כמובן, בתאונת
הדרכים המחרידה
שארעה השבוע במורד הכביש לטבריה ובה נספו שמונת בני משפחת אטיאס. בכאב רב
עליי לאמר כי אנו, המתקנים רכבים באופן חוקי, הפכנו מנביאי זעם למספידים
–הכשל הטכני כגורם לתאונות דרכים – קיים, והוא הורג.
מקרה קשה זה מצטרף למותו של שרון אוחנה ז"ל שדרסה
אותו משאית שהברקסים שלה היו בלתי
תקינים לאחר "תיקון ביתי", ולמקרים עצובים רבים נוספים.
על
פי הידוע בשלב זה, הרכב בו נסעו בני המשפחה היה מעורב בתאונה קשה כשנה
קודם לכן, וכעת נבדק החשד כי המתלה הקדמי תוקן שלא לפי הוראות היצרן ואנו
תקווה כי המוסך פעל כאן באופן תקין. כמו כן ידוע כי לאחר התאונה, הרכב
"עבר" בדיקת תקנה 309, וגם חשד זה נבדק.
בכל מקרה, הגיע
הזמן לפעול לצמצום הכשלים הטכניים בכלי הרכב!
בשנת
2003 הקמנו את "פורום התיקון הבטוח" במטרה לחקור את גורמי הכשל הטכני בכלי
הרכב בישראל ולפעול לצמצומו. בשנת 2004 הפצנו לכלל העוסקים בענף הרכב
לרבות משרד התחבורה מחקר עומק (רצ"ב)
שביצע בהזמנתנו
אינג' משה בקר מהנדס תעבורה בעל שם, לעניין הכשל הטכני. אינג' בקר ביצע
מחקר ואיסוף חומרים ממדינות המערב השונות. המחקר הראה כי הגורם הטכני
משפיע על תוצאה ו/או על גרימה של תאונה בכ- 15% בממוצע ולעיתים אף יותר
מכך.
בנוסף,
יזמנו יחד עם משרד התחבורה ועם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מבצעי בדיקות
בטיחות באמצעות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה והממצאים מראים באופן
שיטתי כי כ – 12% מכלי הרכב הנבדקים בכל סוג של מבצע שכזה, אינם
בטיחותיים.
למה זה כך? למה אנשים כאן מתים בגלל רכבים לא
תקינים? הנה התשובות שאספנו לאורך השנים: כי יש אלפי
מתקנים פיראטיים ולהם אלפי לקוחות;
כי יש מגרשי גרוטאות רבים עד אינסוף, מהם מפורקים עשרות אלפי חלקי חילוף
משומשים המותקנים ברכבי לקוחות רבים בישראל; כי משרד התחבורה לא הפסיק את
ה"אובדן להלכה" הידוע לשמצה - מנגנון
המכניס כסף רב לטייקוני הביטוח
ולסוחרי רכב ושחוסך הון עצום ורב לחברות הליסינג אך מסכן ומסוכן לציבור;
כי מתנהל מסחר ער בחלקי חילוף מזויפים (כמו משאבות בלם אחורי), צמיגים
פסולים, משולשי מתלה מסוכנים ועוד.
אז מי צריך
לטפל בכל זה? עם הידע והראיות הללו, פנינו לכלל מנכ"לי משרד התחבורה בשנים
האחרונות
שוב ושוב, ומכולם קיבלנו הבטחות לשיפור ולתיקון. בנוסף, הבהרנו כי אנו
מוכנים לסייע ולחבר את כלל המוסכים למרכז ממוחשב אחד שבו יוזנו כל הנתונים
אודות תיקוני כלי הרכב במוסכים החוקיים – תחזוקה, תיקון תאונות, בדיקות
בטיחות, רישוי וכד', כך שלכל רכב תהיה תיקיה ממוחשבת שתמוקם במחשבי משרד
התחבורה לשתי מטרות עיקריות – 1. מעקב והרתעה. 2. סחר הוגן ושקוף בכלי רכב
משומשים (זמינות המידע לציבור הרחב).
כלל
המנכ"לים הביעו את הסכמתם לביצוע הרפורמות האמורות. מימוש? אולי רק אחרי
שעוד כמה משפחות תיספנה בתאונות מיותרות. מצד שני, אולי גם אז לא.
בצר לנו, הגשנו הצעות חוק לביטול שיטת האובדן להלכה
ולמיגור תופעת המוסכים הפיראטיים. וועדות הכנסת השונות נדרשו לכך, וכן
הובטח לנו ע"י
אגף התקציבים באוצר שיוגדל תקציב הפיקוח. אף מבקר המדינה חקר ובדק את
התנהלות משרד התחבורה וקבע כי אינו עושה די בנושא - בלשון המעטה.
אז מה עשה
המשרד? בפרץ עשיה קצר שנגדע מיד, הוציא את חוזר 22 בעניין האובדן להלכה –
וגנז אותו. מאידך השקיע אותו משרד
מאמצים רבים ועקביים ביצירת סלוגן, שלכאורה מבוסס על "נתון
קשיח", והוא - "..כשל
טכני לא גורם יותר לתאונות..".
אז
עם נתונים "קשיחים" לא מתווכחים, נכון? משרדי הממשלה השונים וגם הטייקונים
נשמו מיד לרווחה (מזל שיש סלוגן כזה מוצלח, וכידוע- העיקר זה הסלוגן ולא
החיים), ואפילו אגורה שחוקה לא הוקדשה לטיפול
בגורמי הכשל הטכני, לטיפול חד וכואב בתופעת המוסכים הפיראטיים, לביטול
האובדן להלכה ועוד.
ואם
אין כשל טכני, אז למה גם להשקיע בקידום תוכניות ההכשרה והפיתוח של איחוד
מקצועות הרכב? ולמה באמת חשוב שיהיה מתאם בין הטכנולוגיה המודרנית של הרכב
לבין הרישוי המקצועי לתיקון כלי רכב ותכניי
ההכשרות?
האם עובדי משרד
התחבורה פועלים כך בזדון? לא ולא. עובדי
משרד התחבורה מולם אנו עובדים ופועלים, ללא יוצא מן הכלל, הם אנשים טובים,
נקיי כפיים וערכיים המעוניינים בהצלחה ובשיפור. אז מה בכל זאת גורם להם
לאפשר לרכב כמו זה של משפחת אטיאס לנוע בכבישים? המנגנון, המבנה הארגוני,
הבירוקרטיה הפנימית, יראת הטייקונים והיחס המזלזל של אנשי האוצר כלפיהם
וכלפי חשיבות משימותיהם. ואגב, את משפחת אטיאס המניע למחדל כבר לא כל כך
מעניין.
הכשל הטכני, לעומת הגורם האנושי, קל לטיפול
חלקי
החילוף לא מוסחים מטלפון סלולארי, הם אינם נרדמים, הם לא משתכרים – הם
דוממים וממושמעים !! ניתן להחליף, ניתן לכוון, ניתן למלא לחץ אוויר...
ניתן
גם לסגור מוסכים פיראטיים, ניתן לקנוס מתקני מדרכה, ניתן לקנוס בעלי רכב
המפקירים את התחזוקה ברכבם, ניתן להעניש חברות ביטוח הסוחרות בכלי רכב
פגועים, ניתן להעניש שמאי רכב מוטים, ניתן להעניש בעלי מוסכים וניתן
להכשיר ולגייס את כולם למאבק בתאונות הדרכים ובתוצאות המחרידות שהן
גורמות.
כיצד יכול המוסך החוקי לפעול מצידו למניעת הכשל?
1. בכל כניסת רכב למוסך השתדלו לבצע בדיקת
בטיחות לרכב.
2. הקפידו לבדוק ולהחליף נוזל בלמים על פי הוראות היצרן.
3.
כוונו את בלמי היד
ואת בלמי התוף האחורי על פי הוראות היצרן.
4.
אין להתקין
"אלתורים" למערכות כיוון בלמים אחוריים.
5.
נקזו אוויר
ממערכות הבלימה בהתאם להוראות היצרן בלבד!
6. בדקו אם קיים "RECALL "
בטיחותי עבור הרכב הנכנס לתיקון. במידה וקיים דיווח – בדקו אם אכן בוצע
התיקון? אם לאו יש
לסור עם הרכב למוסך
יבואן לביצוע ולדיווח.
7.
אל תתפשרו עם
הלקוחות בכל הקשור לחלקי בטיחות.
8.
אין להתקין חלקי
בלימה משומשים!!!
9.
אין להתקין חלקי
בלימה שאין לכם ניסיון עם איכותם או שאין להם תו תקן.
10. אין להתקין מסרקי הגה משומשים או משופצים על ידי מי
שלא הוסמך לכך כדין.
11.
אין להתקין ו/או
למכור צמיגים משומשים שגילם עולה על 24 חודש. אם התקנתם צמיג משומש העומד
בתנאי התקינה – הקפידו לוודא כי הוא תקין.
12. תעדו
ופרטו את התיקון ומהלכו. הקפידו לרשום הערות על חריגים בטיחותיים ודווחו
על סירוב בעל רכב לתקן או להחליף רכיב בטיחותי (מילוי ומשלוח של טופס "הודעה
בדבר ליקוי חמור המסכן את הבטיחות").
תפקידנו הוא
להקפיד ולשמור על בטיחות כלי הרכב הנעים בכבישים.
נתפלל,
שנצליח להגיע בסופו של המאבק הסיזיפי לצמצום נפגעי תאונות הדרכים ליום בו
נוכל לדווח בבטחה כי כשל טכני לא גורם יותר לתאונות דרכים.
עדכונים שוטפים
המלצות וועדת
זליכה לפתיחת התחרות בענף הרכב עדיין מכות גלים ולמרות שנראה כי רוב
עיתונאי הרכב החליטו לאחרונה להשפיע
לטובת שימור המצב הקיים
(חסמים, מיעוט תחרות, ריכוזיות שליטה על : מנגנונים, התנהגויות עסקיות,
תעריפים וכד') עדיין קיימת עיתונות התומכת בתחרות ושאינה סוגדת לניהול שוק
הרכב מבית היוצר של רשות המיסים. אתמול שודר תחקיר
של תכנית "המקור" בערוץ 10
– מומלץ לצפייה.
שבת שלום וחג שבועות שמח ובטוח
רונן לוי,
יו"ר איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח
דוא"ל 
|
