כולנו כמוסכים, וגם הציבור, יודעים וחשים על בשרנו
את נזקי תופעת הפניות המבוטחים לתיקון במוסכי הסדר
דווקא. מעטים הם היודעים ומכירים את אחד הכלים העיקריים
בעזרתם מתבצע הניתוב
–
כלי הפרשי ההשתתפות העצמית בפוליסות הביטוח המקיף
לרכב. כלי זה מקנה לחברות הביטוח את היכולת לשלוט
בשוק תיקוני הרכבים. הפער בשעורי ההשתתפות העצמית
שנדרש מבוטח לשלם אם פונה למוסך הסדר לעומת מוסך חופשי,
עשוי להגיע כדי 3,000 ₪. נושא זה תמיד היה בנפשנו,
וכתב
עמדה בעניין זה הוגש על ידינו לשר האוצר מר
הירשזון כבר בחודש אוקטובר
2006. בשבוע שעבר, שבנו והעלינו את הנושא, במסגרת
פגישתנו עם נציגי לשכת המפקח על הביטוח בנושא
הסדר השמאים ונושאים שוטפים אחרים.
מאיפה בא הכסף למתן ההנחה? מדוע יש לחב' הביטוח עניין
היכן יתקן המבוטח את רכבו?
ניסיון החיים, כמו גם פסיקת בתי המשפט מעלים, כי אין
מתנות חינם: מה שטוב לחב' הביטוח, לרוב אינו כ"כ טוב
למבוטח... כידוע לכולנו, במוסך ההסדר שולטת חב' הביטוח
בכל מהלך התיקון לרבות היבטיו המקצועיים,
הבטיו
השמאיים וכמובן
–
התימחור. שעור ה-"הנחה"
למבוטח בהשתתפות העצמית איננו אלא פיקציה
–
החסכון שמשיגה חב' הביטוח
בעלות סילוק התביעה גבוה מאשר ה- "הטבה". בנוסף, חב'
הביטוח אינה נושאת בעלויות מתן האחריות לתיקונים
[ראה: מידע משפטי בנושא אחריות לנזקי תיקונים במוסך
הסדר].
חב' הביטוח, ע"פ חוק, עוסקות בביטוח ואינן עוסקות
בתיקון רכבים. הסמכות והאחריות המקצועית נתונים למוסך
(המנהל המקצועי). השתלטות גורם שהינו בלתי מקצועי
מחד אך אינטרסנטי מאידך על מיהות התיקון, מביאה לפיחות
מסוכן ברמת העבודה וברמת החלפים במוסכי ההסדר [ראה:
עמדת 'פורום התיקון הבטוח' לוועדת הכלכלה]. משנפרץ
הגדר, מתרחשת הסלמה וחב' הביטוח כיום גם מספקות או
מנתבות חלפים למוסכי ההסדר. גם מבלי לעסוק בסוגיית
חוקיות התופעה (אסור לחב' ביטוח לעסוק בתיווך ובסחר
חלפים), הרי שהמדובר לרוב בחלפים שמקורם ואיכותם
–
עמומים ואין מי שיבדוק, יפקח ובמידת הצורך גם ימנע
התקנת חלפים בלתי ראויים.
המבוטח ניזוק בכל מקרה: אם יפנה למוסך ההסדר: יקבל
לעיתים קרובות (מדי) תיקון לא איכותי, שמאות לא
אוביקטיבית ואי קיום
חובת השבת הרכב לקדמות. אם יפנה למוסך חופשי: ייענש
לעיתים קרובות (מדי) פעמיים
–
הן בהפסד הנחת ההשתתפות העצמית והן בקיצוצים והפרשים
מהפיצוי המגיע.
גם למוסכי ההסדר עצמם נגרם נזק משיטה זו: העבדות הכלכלית
מכניסה מוסך כזה למעגל שוטה של דרישה לרמת תיקונים
נמוכה שמצידה מעודדת היעדר התמקצעות והיעדר איכות.
מוסך זה מבצע כמות גדולה של תיקונים אך בהכנסה נמוכה
ועל כן אינו יכול להרוויח אלא באמצעות "קומבינה".
דרך זו מובילה מהר מאוד לאובדן העצמאות והכבוד המקצועיים
ובסופו של דבר- להונאות הביטוח הפסולות.
הנזק למוסכים החופשיים ברור מאליו: פגיעה חמורה בתחרות;
קושי להלחם ב- "הטבות" ולבצע הסברה ללקוחות כי שכרם
יוצא בהפסדם; ריבוי עימותים מול לקוחות
–
תופעה המביאה לאובדן לקוחות ואף להליכים משפטיים;
היעדר הרווחיות כתוצאת מיעוט לקוחות או הצורך
להפחית מחירים כדי להתחרות במוסך ההסדר מביא לפגיעה
במוסכים ובציבור לקוחותיהם
–
למוסכים אין הון עצמי להשקעה בציוד ובכוח האדם.
הציבור מאבד את אמונו במוסכים
–
הן במוסכי ההסדר והן במוסכים החופשיים. הציבור מבולבל
מותש ועמוס בעצות סותרות שאין לו היכולות לסנן אותן
ולבצע החלטה מושכלת.
שיטה זו המתיימרת להקל על מבוטחים למעשה יוצרת מאות
אלפי תביעות משפטיות מיותרות של מבוטחים כנגד חברות
ביטוח, מוסכים ושמאים ומערימה תוספת בלתי
פרופורציונלית של תיקים
למערכת המשפטית העמוסה גם כך. בסופו של דבר, מצמיחה
תופעה זו רגולציה דה-פקטו
של חברות הביטוח על שוק התיקונים, שכן היא מאפשרת
השלטה של תעריפי ושיטות העבודה של מוסכי ההסדר (שהינם
כפויים ובלתי רצויים גם מבחינת מוסך ההסדר)
–
גם על המוסכים החופשיים. בסופה של דרך
עיוועים זו, נביט לצידנו
ונראה מוסכים חסרי כבוד מקצועי וכבוד עצמי, רמת תיקונים
ושירות נמוכה, ואובדן מוחלט של אמון הציבור. כאשר
נביט קדימה
–
לא נראה כל אופק….
אנו, באיגוד המוסכים, נאבקים ופועלים למען שינוי המצב
וליצירת כלים לתחרות הוגנת לטובת הצרכן, ולהחזרת הכבוד
המקצועי ואמון הציבור.
רונן לוי,
יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח.
שלח דוא"ל