מזה כ- 4 שנים, מאז הקמנו את פורום התיקון הבטוח, אנו
מציעים לציבור המוסכים ולציבור הלקוחות אלטרנטיבה לכיאוס
ולסיאוב השוררים בתחום תיקוני הרכב – אלטרנטיבה שהיא דרך
חוקית והגונה לביצוע תיקוני רכבים, באופן איכותי, בטיחותי,
ע"פ כל דין והנחיה, וחשוב לא פחות – באופן שקוף וגלוי
לחלוטין כלפי הלקוחות וכל צרכני השירותים (לרבות חברת
הביטוח).
לא אחת הותקפנו בטענה, כי תיקונים הנעשים בדרך זו הינם
יקרים יותר לכאורה. אני מודה ומתוודה, כי מאז ומתמיד לא
הבנתי הכיצד שיקול כספי יכול לגבור על שיקול של איכות
ובטיחות. מכל מקום, אין צורך להבין וגם אין צורך לערוך
"מאזן" בין השיקולים, שכן כפי שידענו וטענו מאז ומעולם
– התיקון בדרך התיקון הבטוח הינו גם איכותי ובטיחותי וגם
זול יותר. הכיצד? פשוט מאוד –
בדרך התיקון הבטוח אין עמלות למתווכי התיקון השונים ש-
"בדרך";
בדרך התיקון הבטוח אין הונאות ביטוח;
בדרך התיקון הבטוח יש פחות תיקונים חוזרים ותביעות רשלנות
ותיקונים לקויים;
בימים האחרונים הועברו לח"מ נתונים סטטיסטיים השוואתיים
של חברת ביטוח מסוימת אודות עלויות התביעות במוסכים השונים
(מוסכי דרך התיקון הבטוח לעומת מוסכי הסדר), מהם עולה
ברורות כי דרך התיקון הבטוח זולה יותר ומשתלמת גם עבור
חברת הביטוח.
והלא אמרנו וחזרנו ואמרנו מי-יודע-כמה פעמים, כי "הזול
– יקר, והיקר – זול".
(קישור
ל'פורום התיקון הבטוח').
תעתוע פיננסי נוסף בו עסקנו השבוע, הינה בהקשר המינוף
של חברות הליסינג התפעולי. נושא המינוף הגבוה והבלתי סביר
עלה לכותרות בעקבות קריסתה ה- "פתאומית" של חב' הבניה
חפציבה, אשר את מחיר קריסתה נשלם כולנו בקרוב, עקב חובות
העתק שיאלצו הבנקים למחול עליהם (מישהו מכם אי פעם קיבל
מחילת חובות מהבנק?!). קריסה זו מצטרפת לקריסתן של חברות
גדולות אחרות, ולענייננו – חברות מתחום הליסינג. נזכיר
את "car
& go"
אשר הלכה לעולמה לפני מספר שנים, והיום מתרוצצות שמועות
בשוק על קריסתה של חברת ליסינג/השכרה נוספת. על פי הידוע
לנו, נושה אחד של חברת הליסינג הנידונה, כבר אוסף את הרכבים
ממשתמשי הליסינג, באישון לילה ואף מאירועי שמחות וכד'
תוך גרימת מפח נפש והפסדי כספים ניכרים ללקוחות החברה
הנ"ל.
הקלות שבה גופים אשר משתמשים בכספו של הציבור (בין באמצעות
תיווכם של הבנקים אשר כספנו מופקד אצלהם ובין ע"י שוק
ההון) "עוקצים" ציבור זה – הינה בלתי נסבלת. במקרה של
חפציבה הסתבר (כך קראנו בעיתונות), ולא במפתיע, כי גיוס
הכספים בוצע, הין היתר, באמצעות שימוש כוזב,לכאורה, בהנפקת
מידע לבנקים ולשוק ההון לגבי כמות מכירות הדירות והעלמת
כספים, לכאורה, שהתקבלו מרוכשי דירות (על פי הפרסומים
בתקשורת).
חזרנו והתרענו במשך השנים, כי חברות הליסינג מפתחות בועה
פיננסית אשר עלולה לסכן את הונו של הציבור. מעצם טיבן,
כמתווכות שירותים בתחום הרכב, אינן יכולות אלא להיות כלי
לגלגול כספים. אלא, שבכספו של הציבור מדובר.
אחד ההיבטים של בעיית המינוף הפיננסי של חברות הליסינג,
הוא דיווחי חברות אלו ביחס להונן ולשוויין. כידוע, הערכת
הון החברה נדרש לצורך גיוס כספים ואשראי מבנקים ולצורך
גיוס הון מהציבור עצמו, לרבות באמצעות אג"חים. כיצד מודדים
שווי חברת ליסינג?! הפרמטר העיקרי הינו, כמובן, שווי הרכבים
שבבעלותה. ואיך מעריכים שווי רכבים? באמצעות שמאי רכב, כמובן. אבל... אליה
וקוץ בה – חברות הליסינג, שהמחוקק ה- "נדיב" (נדיבות שבאה
על חשבון הציבור) פטר אותן מחובת ביטוח מקיף, אינן משתמשות
בשמאי רכב לצורך הערכת נזקי תאונות,
ואשר על כן אין לדעת בשקיפות הנדרשת, מה שווים האמיתי
של הרכבים שבציים אשר בבעלותן – יתכן שדיווחיהן נכונים
ויתכן שלא – לא בדקנו (וגם לא נוכל לבדוק) - אך לא זו
הנקודה. הנקודה היא שלטעמנו, לא ראוי כי גוף יעסוק גם
בהערכת השווי של עצמו וגם יפנה לבקש את אמון הציבור בהערכת
שווי זו.
אנו קוראים בעיתונות השבוע כי נרקמה עסקה בין רשות המיסים
לבין ועדת הכספים אודות השינוי בשווי השימוש –מהלך בו
תמכנו, אלא שהעסקה שהושגה, ע"פ הדיווחים בתקשורת, הינה
פשרה רחוקה מאופטימום אשר חוטאת למטרות המקוריות, לטעמנו.
אופן "רקיחת" העסקה ותוצאותיה חושפים, שוב, את ערוות הרשות
השלטונית אשר אינה מצליחה (אולי אינה מעוניינת) להטיל
חובות באופן שוויוני על כל אזרחיה, ואשר מעניקה מתנות
והטבות לגורמים בעלי הון והשפעה פוליטית.
הפועל היוצא הינו, כי ענף הרכב על כל היבטיו העסקיים והבטיחותיים
- מופקר
(דיווח
על הפשרה בנוגע לשווי השימוש-
Ynet
).
"לצערי", אני לא יכול להבטיח לבוחריי כי ענף המוסכים יצליח
"לסדר" הסכמים מעין אלה עם גורמי השלטון הפקידותיים והפוליטיים
במדינת ישראל בעתיד הנראה לעין. אנו, מבחינתנו, לא נאמר
נואש ונמשיך להיאבק עד שענף הליסינג ישוב להתעסק עם כספים
ואנו נשוב להתעסק בתיקוני רכב ובשיווק מקצועי של מוצרי
תעבורה על בסיס תועלת עסקית ועל בסיס סטנדרטים מקצועיים.
בהקשר של תעתועי הפיננסים הכרוכים בחולשה שלטונית ברצוני
להזכיר, על דרך האבסורד, סיסמת פרסומת אשר היתה אבן-דרך
בתרבות הצריכה הישראלית ושכולנו זוכרים היטב משנות ה-
80: "מה שבטוח – ביטוח, ומה שביטוח – הסנה". כידוע, חב'
הביטוח "הסנה" קרסה לפני שנים רבות, וקריסתה היתה אירוע
מכונן אשר שינה את שוק הביטוח כליל. רק בעקבות קריסתה,
הוציא המפקח על הביטוח הנחיות ביחס להון העצמי המינימלי
הנדרש מחברת ביטוח.
רוצים היינו לדעת, מתי יתעורר הרגולטור ביחס למינוף חברות
הליסינג?
"שתיקת הרגולטורים" (הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים,
הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התחבורה, המפקח על הביטוח,
החשב הכללי ועוד) במדינת ישראל ממשיכה ואנו צופים בתוצאות
העגומות של שתיקה זו מעל דפי העיתונים ולצערנו גם בחיינו
היומיומיים...
רונן לוי, יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח.
שלח דוא"ל
