ביום 01.10.2007 נכנס לתוקפו הסדר השמאים בנוסחו החדש
/ המתוקן (
קישור
להסדר החדש). על פי ראייתנו, המבוססת על שנים של אכזבות,
מה שהיה הוא שיהיה. לנוכח הניסיון שלנו עם מוסדות השלטון
האמונות על אכיפת החוזרים והתקנות, אין לנו כל ציפיות
לשיפור העוולות ששררו עד כה, נהפוך הוא – הדברים אינם
סטטיים, וכאשר אין שיפור, יש רק גלישה במורד.
הסדר השמאים וגישתו האדישה והמנוכרת של המפקח על הביטוח
כידוע, עמדתנו העקבית הייתה ונותרה כי הסדר השמאים – בין
בנוסחו הישן ובין בזה החדש, אינו מיישם את פסיקתו המקורית
של הבג"צ אשר התמקדה בבעיית ניגוד האינטרסים של השמאי
שלא מצאה פתרונה עד עצם היום הזה (קישור
לנייר העמדה שהוגש בנושא זה למפקח על הביטוח). הנוסח
החדש, אך מנציח את העוולות, ולצערנו, לא היטה המפקח על
הביטוח אוזן לדברים שהובאו בפניו על ידינו ועל ידי גופים
נוספים לרבות משרד התחבורה (באמצעות מנהל הרשות ועל בסיס
המלצות המועצה המייעצת בנושא תחום השמאות לרכב), והמשיך
עם המהלך של תיקון נוסח ההסדר מבלי לפתור את הבעיות המהותיות
– הן הבעיות הנובעות מנוסח ההסדר ואופן יישומו, והן הבעיות
הנובעות מגישתו האדישה והמנוכרת של מוסד המפקח על הביטוח.
אמרנו וכתבנו בעבר במספר הקשרים שונים ביחס לרגולאטורים
במדינתנו, כי הבעיה אינה חוסר בחוקים או בסמכויות – מאלו
יש למכביר. הבעיה היא בחוסר רצון להשתמש בכלים הקיימים
לצורך מיגור תופעות עוולתיות. גישתו זו של המפקח, יש לומר,
מקוממת במיוחד על רקע מגמת השנים האחרונות בפסיקת בתי
המשפט – הן הערכאות הנמוכות והן ביה"מ העליון – להוסיף
לו תכליות וסמכויות - ולחזקו.
תוצאת הנפל הראשונה של תהליך תיקון נוסח ההסדר, הייתה
המהלך בו נקטו חברות הביטוח כבר לפני מס' חודשים, של החתמת
שמאי החוץ שלהן על חוזה בנוסח חדש ודרקוני אשר טרם נראה
כמותו. מבלי להיכנס לניתוח החוזים ומשמעויותיהם ייאמר,
כי חלקם מקצינים עד כדי כך שהם סותרים את נוסח ההסדר עצמו.
חמור מכך – חלקם כוללים הוראות והנחיות מקצועיות אשר יש
בהן כדי להשפיע על שיקול הדעת ועל דרך עבודת השמאי. כפל
חומרה יש אף בעובדה כי בחלק מהמקרים ההוראות המקצועיות
אף שגויות לגופן – שגיאות בלתי מקריות, יש להניח (בהקשר
זה אציין נושא "שעתון היצרן" אשר נמצא אצלנו בבדיקה בימים
אלו).
רבים מהשמאים (רובם) חתמו על חוזים אלו. אומנם, על פי
מה שהובא לידיעתנו, חלק מהשמאים הודיעו על חזרתם מהחתימה,
אך טרם נתבשרנו באופן רשמי על מהלך משפטי מסודר מטעם איגוד
השמאים לנושא חוזים אלו. חוזים אלו לטעמנו, הינם בכייה
לדורות וחברינו השמאים ימצאו עצמם קל-מהרה בסד ממנו לא
יוכלו לצאת.
חוזים אלו, מעבר לנזק המתבטא בהם-עצמם, הינם המראה של
ההסדר בנוסחו החדש. אין לנו אלא להבין מהם, כי על פי ראייתן
של חברות הביטוח (אשר איננו יכולים להאשימן בחוסר הבנה)-
אין ההסדר מהווה מחסום או רתיעה מפני ביצוע עוולות על
ידן, אלא להיפך – אישור להמשכן. המפקח על הביטוח, על פי
מה שידוע לנו, אישר לחברות הביטוח להחתים את השמאים על
חוזי ההתקשרות ואף היה בפניו נוסחם המקורי המלא (אנו עצמנו
דאגנו להעבירם לו), והוא לא הורה לשנות ממנו.
הבנות עם איגוד חברות הביטוח?
בימים האחרונים הוספנו ונתבשרנו, גם הפעם באופן לא רשמי,
על ידי חברינו מאיגוד השמאים, כי הגיעו להבנות עם איגוד
חברות הביטוח על השבת מנגנון השמאי המכריע ואופן התנהלותו.
לא הובא בפנינו כל נוסח חתום ולא ידוע לנו על פרסום הנהלים
הללו בציבור ו/או בתקשורת. בצער רב אני אומר, כי גם מכאן
לא נראה שתבוא הישועה. מנגנון חצי-פיראטי, אשר אינו מפוקח
ואינו מנוהל ע"י הרשות השלטונית ואשר כל הכרוך בו אינו
מוסדר באופן ראוי, לא יציל את המצב, אלא רק יגביר את הכאוס.
הסנונית הראשונה הידועה לנו, של תיק שהובא בפני שמאי מכריע
כבר לפני כשבועיים (ועדיין מתמשך!), לא בישרה את בוא האביב.
לא אוכל להתייחס להליך שעודו מתקיים עובר לכתיבת שורות
אלו, אך די אם אומר, שתחילתו של הליך השמאי המכריע כבר
אינה מבשרת טובות על ההמשך, והדוגמא הפרוזאית ביותר הינה
כי הפונה למרכז ניהול מערך השמאי המכריע (אם כך אפשר לקרוא
למוקדנית המבולבלת וחסרת הידע המועסקת בחברה אותה אין
אנו מכירים ושלא ידוע לנו כי זכתה לאישור המפקח ואף לא
ידועים תנאי ההתקשרות עמה) – נדרש לשלם בעבור הפניה!
מה מעניין את סוכני הביטוח?
נושא כאוב נוסף על הפרק בתחום יחסי הגומלין בין העוסקים
בתחום הביטוח והרכב לבין עצמם, ובינם לבין הציבור אשר
צורך את שירותיהם. היום התפרסמה בעיתון "דה מרקר/הארץ"
כתבה אודות שיווק קופות הגמל באמצעות סוכני ביטוח שכותרתה
"מה שמעניין את סוכני הביטוח זה הטיולים לחו"ל, לא התשואות"
והאמור בכתבה זו מאפיין גם את מצוקת מתקני תאונות הדרכים
בישראל – אובדן הדרגתי של כושר התחרות והשכנוע הבלתי אמצעי
אל מול הלקוח – הצרכן הסופי של שירותיהם בפרמטרים של איכות,
בטיחות, שירות וכו'. במקום זאת, נותני השירותים בתחום
נאלצים להתמודד על ליבו של המתווך אשר האינטרס העיקרי
שלו הוא התחרות על גובה העמלה שתסופק לו בדרך. תחרות זו
מגדילה את
העמלות ואת ה"אטרקטיביות" של המתווך בעיני נותן השירות
ומקטינה את התמורה ללקוח הסופי (אשר אינו מודע כלל למתחולל
בחצר האחורית הזו) מאחר ועוגת התמורה הכללית הינה אותה
עוגה וגבולותיה קשיחים. תחום התיווך בענף הרכב הולך
ותופס תאוצה ואת תוצאותיו העגומות אנו רואים אצלנו במוסכים,
בבתי המשפט, בפרסומי העיתונות ולצערנו, אף על הכבישים.
בנוסף, אצרף דיווח של יו"ר ועד הפחחות והצבע באיגוד המוסכים, מר יעקב חלווה הדן אודות תופעת "אובדן גמור להלכה" והקשר
שלהן לגניבות הרכב בישראל והשלכותיהן על כלל הסחר והשירותים
בענף הרכב (קישור
לחוזר 07-368).
מוסר ההשכל המתבקש
אשר לנו המוסכים, אני שב ופונה אליכם באותה אמירה וותיקה
עליה אני חוזר לעיתים תדירות: אם אין אנו לנו- מי לנו?
אנו כשלעצמנו, איננו צריכים לסמוך על אירועים חיצוניים
ומקריים (כך אני רואה את ההסדר ואת המתרחש ביחס אליו),
אלא צריכים להיות, מדי יום ביומו במוסך שלנו, מחד - הגונים
והוגנים כלפי לקוחותינו וכלפי שאר מקבלי השירותים (כן,
גם השמאים וחברות הביטוח) ומאידך – עלינו להלחם ולדרבן
את לקוחותינו למלחמה ללא חת כאשר נעשה עוול. כך נוהגים
המוסכים שאימצו את ערכי פורום התיקון הבטוח, ומדרך זו
נהנים באופן ישיר הם עצמם וגם לקוחותיהם.
אין קיצורי דרך ואין מתנות חינם!
(קישור לכתבה ב-ynet,
על
שיטות ההפחדה של חברות הביטוח; קישור למאמר
"חגיגת המתנות" של חברות הביטוח).
רונן לוי, יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח.
שלח דוא"ל
