בשבועות האחרונים
ואלו העתידים לבוא, אנו מקיימים סדרת פגישות והידברויות עם הרגולטורים הפועלים
בענף הרכב ו/או המשפיעים עליו.
בשנים האחרונות
עמדנו אנו, בעלי המוסכים, בדד ותחת מתקפות, חוזים בעיניים משתאות וכלות בנציגי
ממשלנו המתנהלים בתחום הרכב באחת משתי דרכים: האחת הינה: "שב ואל
תעשה". השניה הינה: "פיל בחנות חרסינה". היעדר רגולציה במקום
אחד ועודף רגולציה או רגולציה לא מתאימה במקומות אחרים – יחד עם העננה
"הרגילה" המרחפת תמיד מעל, הלא היא חוסר האכיפה - הביאו אותנו לעברי
פי הפחת מולה אנו ניצבים כיום.
יבואני הרכב ומוסכי השירות – מה
הועילו חכמים בתקנתם?
גם השבוע נדרשתי
לטפל בלא מעט מוסכי שירות של יבואני הרכב העומדים תחת איום של סילוק מרשתות
היבואנים בעילה של אי-עמידה בהליך אמות המידה. נראה כי יצרני הרכב, הלוחצים על
יבואני הרכב לפעול לסיום הפרויקטים של אמות המידה הנערכים גם בשאר חלקי העולם,
מתעלמים לחלוטין מהמצב הכלכלי בעולם ומהמצב הכלכלי הייחודי של ענף הרכב
בישראל. כוונתי כמובן לפגיעה הקשה שנגרמה למוסכים לא רק מהמצב הכללי השורר
במשק, אלא גם מצמיחתו של ענף הליסינג, מהמודלים העסקיים של חברות אלה,
מהמודלים העסקיים של הביטוח, מפריחתם המשגשגת של המתקנים הפיראטיים, מפריחתו
של שוק החלקים המשומשים (גניבות רכב) - ועוד. ציבור שלם של בעלי מוסכי שירות
שהכשיר את עסקיו ואת נאמנותו במשך שנים רבות לצורך שירות של מותג ספציפי, הוא
החוליה החלשה בשרשרת אך באופן אבסורדי לחלוטין - גם זו הנדרשת לספוג ולהכיל את
מירב הדרישות והנזקים. הואיל וידוע מראש כי לא כל המוסכים יוכלו לעמוד באמות
המידה בעידן הזה, לא ניתן להסתיר ולמעשה כבר אין מאמץ להסתיר, כי המגמה של
יבואני הרכב בישראל הינה לצמצם את מערך השירות של היבואנים לציבור הפרטי
והמוסדי. ואלו שייפלטו לאחר שכבר השקיעו מאות אלפי ומיליוני שקלים, מה איתם?
הם כנראה אמורים לשלם בחסכונות חייהם ובדמם את מחיר המלחמות של
הרגולטורים-טייקונים שכשלו ביישום התיאוריות "החכמות" שלהם.
מזכיר לי הדבר
במקצת את סיפור בני ישראל במצרים: מעצם העובדה כי בני ישראל קרסו תחת עומס העבודה
הקשה והתלוננו על כך הסיק פרעה כי הם בטלים ועצלים והטיל עליהם, בנוסף לבנייה
באמצעות לבנים גם את קישוש הקש לתבן הלבנים וזאת מבלי לגרוע ממכסת הלבנים. לא
יישנו? לא יאכלו? יחלו ויקרסו? למי אכפת, יש רבים אחרים שיחליפו אותם, ובמקרה
של מרכזי השירות – יחליפו אותם כנראה ואם בכלל - מוסכים של היבואן עצמו.
העובדות הן כי
בשנה האחרונה, מספר לא מועט של מרכזי שירות נסגרו או הפכו למוסכים כלליים
המספקים שירותים לכל סוגי הרכב.
אנו מצידינו,
מנסים לשכנע את יבואני הרכב, בשמם של מרכזי השירות הללו, כי יש לספק טווח
נשימה כלכלי ארוך יותר עד שיתבהר עתיד מצבו של שוק הרכב בישראל. לצערנו, בשלב
זה נדחו ניסיונות ההדברות והיבואנים נדמים כנחושים להכביד את ידם.
כמייצגים את כל
סוגי המוסכים בישראל, אנו משתדלים לספק את הייעוץ הטוב ביותר לכל מוסך/מרכז
שירות על בסיס מצבו ונתוניו הפרטניים, אך כמובן לכל בעל מוסך יש רצונות וצרכים
ותפיסת עולם משלו, ולא כל יבואן - כמשנהו.
הממונה
על ההגבלים
הנושא הועבר על
ידינו במספר הזדמנויות לטיפול הממונה על ההגבלים העסקיים. העמדה אשר הבאנו בפניה
נושאת שני ראשים: האחד, הצו המוסכם משנת 2002 לא רק שלא מומש אלא גרם נזק של
ממש. השני, כי מוטב שלא יהיה צו בכלל אם אין בדעת הממונה לתת פתרונות של ממש
לחוליים ואף לעקוב ולאכוף את הוראות הצו.
כשלון הצו
המוסכם:
1.
הממונה העריך כי
הצו יגדיל את מספר המוסכים המורשים – ההיפך קרה.
2. הממונה
העריך כי עלות השירותים לצרכן הסופי תוזל – ההיפך קרה. (ראו: 'כלכליסט':
טיפולים לרכב התייקרו ב-32% מ-2002)
3. הממונה העריך כי עלות הרכב החדש תוזל לצרכן הפרטי
בשל הגברת התחרות בענף – ההיפך קרה.
"הערכות" – טובות, כנראה, למשרדים ממוזגים של עובדי מדינה
הנוסעים על רכבי ליסינג.
"עובדות בשטח" – אנחנו
ורק אנחנו מתמודדים איתן ונושאים בתוצאותיהן.
בשלב זה, נגרם נזק רב לכלל הציבור במדינת ישראל מרגולציה שגויה שלקתה
בחוסר קשב, חוסר ניסיון והכרות עם השווקים ואשר התבססה על תיזות מקרו כלכליות
אשר הפכו אותנו ואת ציבור בעלי הרכב לשפני ניסיון רגולטיביים. כך נוצר מצב
אנומאלי בו "הניתוח הצליח אך החולה מת". אנו תקווה כי הממונה על
ההגבלים, לאור השיחות וההתכתבויות האחרונות בינינו, תיקח את המשימה בנפש פתוחה
וחפצה עד כי יתוקנו הכשלים על בסיס הניסיון האמיתי בשטח ולא על בסיס ניסויים
כלכליים תיאורטיים כבעבר. לחילופין, תצא הממונה מן הזירה, והמוסכים יהיו
חופשיים לפעול עסקית ומשפטית לצורך הקלת העול.
משרד
התחבורה
בפגישתנו השבוע עם בכירי משרד התחבורה, עלו נושאים רבים לדיון אך קו
מקשר אחד היה לכולם: אנא, חיזרו לתפקידכם ההיסטורי והנדרש, והיו לנו בית – אין
לנו בית מקצועי אחר.
בימים אלה נערכים שינויים פרסונאליים במשרד התחבורה ונראה על בסיס
פגישותינו האחרונות עם בכירי המשרד, כי יש תקווה לשינוי במדיניות המשרד
ולעריכת שינויים מבניים הן בתפיסות הפיקוד והן בתפיסות נהלי העבודה במשרד. על
פי הצעותינו, שאני מקווה כי יתקבלו בברכה ובפתיחות הראויה, המשרד ישוב לנהל את
ענף הרכב במדינה על כל גווניו והיבטיו ללא צורך "בסיוע" ממקורות חוץ
(הממונה על ההגבלים – צווים ואישורי הסדרים כובלים, המפקח על הביטוח – הסדר
השמאים, רשות המיסים- שווי השימוש ועוד). היום, יותר מתמיד, נראה כי בכירי
המשרד הפנימו את העובדה כי המודלים הכלכליים שהתפשטו כגידול סרטני בשוק אחזקת
הרכב בישראל אינם עולים בקנה אחד עם הצרכים הפשוטים של הפרט במדינה – מחיר
סביר ובטיחות. למען השגת היעדים הללו, למשרד זה – ורק לו - יש כלים
וסמכויות ועליו לקחת את שהיה ושהווה שלו – הסמכות היחידה לנהל את הענף. בעת
הזו, ואני מקווה כי לא נתבדה, אנו חדורי תקווה כי חל שינוי בתפיסת המנהיגות של
המשרד וכי יחד עם הצוות החדש/ישן במשרד נוכל להירתם אנו ושאר השחקנים בשוק
הרכב בשיתוף המועצה לצרכנות וגורמי צרכנות אחרים, לגיבוש דרכי פעולה אשר יביאו
לשינוי מהותי ודרסטי של כללי המשחק עד כי יושגו יעדי התחרות ההוגנת וכן
יעדי הבטיחות החשובים לכל פרט ולכל משפחה בישראל.
אשראי
פיננסי למוסכים
מזה כחודשיים, צוות האיגוד בסיוע יועצים כלכליים, מנסה לייצר פתרונות
אשראי ייחודיים לבעלי המוסכים לצורכי מימון שוטף וכן לצורכי שדרוג המוסכים
ומרכזי השירות הקיימים. בשבועיים הבאים ייערכו על ידינו מספר פגישות עם נציגים
שונים בשוק ההון הישראלי ואנו מקווים כי נצליח במשימתנו לייצר כלי ייחודי
למוסכים החוקיים, חברי איגוד המוסכים (מוסכי הפלוס הירוק) על מנת להכניס תנופה
מחודשת לענף תיקון כלי הרכב החוקי והאיכותי בישראל. אנו ממשיכים לשווק את
קמפיין הפלוס הירוק ואנו מקווים כי לקראת הקיץ, נוכל כולנו, להצטייד בכסף זול
יחסית ובתנאים נוחים לקידום ולשיפור המקצועיות במוסכים וכן לקידום לשיפור
תוצאותיהם העסקיים.
רונן לוי,
יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל
