הפן האישי והציבורי
את השבת הקודמת "בילינו" בסימן "מבוכה ליו"ר איגוד המוסכים", ונדמה כי במהלך השבוע התרחבה המבוכה ואחזה בענף הרכב כולו, בעקבות אותו פרסום בכלי התקשורת, עד שהפכה למהומה-רבתי. רואה אני עצמי מחוייב, הן בתורת מנהיג והן בתורת עוסק פרטי אשר הפרסומים נגעו לו באופן אישי, להקדיש את דבריי הפעם להרגעת הרוחות ולעשיית סדר בדברים.
הפרסומים "זכו" לתגובות רבות ומגוונות, ואין בכך תימה שכן איש ציבור אנוכי, אלא שחלקן (הן אלו התומכות והן אלו המוקיעות) נדמה כי גלשו מתחום הלגיטימי אל תחום ההתלהמות המיותרת והמזיקה. אני מודה, כי נדהמתי לקרוא ולהיווכח עד כמה האמוציות חזקות ואיך הפך סיפור המתייחס אלי באופן אישי, למעין קרב בין גושי.
נכון הדבר - נפגעתי מאד בשל הדרך בה ניסו לחדור לעיסקי ולחיי האישיים. עוד יותר מכך, נפגעתי כאיש ציבור שמשקיע משאבים רבים לרבות על חשבון זמנו ועסקו, לצורך קידום הענף בכללותו. עם זאת ומבלי לגרוע בשום אופן מחומרתה של אותה הפגיעה, מבקש אני להזהיר ולהתריע, פן האירועים ייצאו משליטה – לפריצת יצרים וגדר, ולהתלקחותה של מלחמת העולם הראשונה אשר המיטה אסון על אירופה כולה. את דבריי אלו אני מפנה כלפי מכלול העוסקים בתחום, מכל צדדיו וענפיו, לרבות אלו אותם אני מנהיג.
יש להזכיר, כי אומנם בשמם של המוסכים אני בא, אך פעילותי הציבורית שירתה ומשרתת בפועל גם את ענפי הביטוח, הליסינג (הפחתת גניבות, צמצום הונאות ביטוח, מאגרי מידע פתוחים ועוד), סחר ברכב חדש ומשומש ועוד.
במסגרת אמירתי הציבורית (והפרטית), לא באתי, לא טענתי ולא חתרתי לפגיעה בפרנסתו של מאן-דהו, או לגדיעת ענפים עליהם יושבים ומתפרנסים אנשים ומשפחותיהם. קולי נשמע תמיד לצורך יצירת בסיס מסחרי חוקי, הוגן ודו-צדדי בין העוסקים השונים בענף, לרווחת כולם. אין אני מאמין בהפקת פרנסה על חשבונו של אחר, אלא בשיתופו של האחר. זאת, כי כל ה- "אחרים" אף הם צריכים להתקיים ולהתפרנס בכבוד. צד אחד מרוויח וצד אחר מפסיד – זה פיתרון טוב אולי לעסקאות חד-פעמיות ו/או לסיום מאבקים משפטיים. על מנת להקים חיים משותפים ולאורך זמן, על שני הצדדים להרוויח ולהתנהל יחד באחריות הדדית.
מוסיף ומבין אני בדיעבד, כי תגובתי לנטען בכתבה אף הכעיסה גורמים בענף הביטוח, הליסינג והרישוי שאינם קשורים לעניין וידם לא היתה בניסיון החדירה לעסקי. בפניהם אני מתנצל. לא הכל עוסקים ב- "בדיקות שגרתיות" כנגדי בבית עסקי, נהפוך הוא - רבים הם המביעים תמיכה בעבודתנו השוטפת ובי באופן אישי.
הצהרת כוונות
מבקש אני להעמיד דברים על מכונם ולהבהיר מספר נקודות, ודבריי אלו מכוונים למכלול העוסקים בענף, בד בבד עם קריאתי להשתיק ולהשקיט את רוחות הקרב ההדדיות:
1. איגוד המוסכים בישראל וגם אני באופן אישי לא קמנו "לחסל" אף אחד ולא ביצענו כל "פעולות חיסול" לעסקים ו/או לעוסקים כאלה או אחרים בין אם אלה חברות ביטוח ובין אם אלה חברות ליסינג ו/או כל עסק מסוג אחר גם אם למישהו השתמע משהו מעין זה. כל ארגון איתו התעמתנו לביטול שיטה זו או אחרת, לא נפגע כלכלית וחלק אף מדווח על שביעות רצון מיישום השינוי.
2. ביטוח הינו ענף חשוב לציבור וגם למוסכים, והמאבק הכלכלי שלנו עם חברות הביטוח וגם עם חברות הליסינג מהצד הכלכלי שלו, הינו מאבק לשיפור תנאים ולקידום זכויות אזרחיות כגון חופש עיסוק, אי-כפייה בכל הקשור לתעריפים ומיהות תיקונים ואינו מאבק אישי לצרכי "חיסול" ו/או פגיעה כלכלית במאן-דהו.
3. לא קידמנו ולא נקדם כל מאבק שתכליתו כריתת הענף עליו כולנו יושבים וממנו כולם ניזונים.
4. עקרונות המאבק שלנו מבוססים על טיב התיקון (מניעת תיקונים חוזרים ובזבוזים עקיפים), תעריפים על בסיס אישי במובחן מקיבוצי, טיוב המוסכים, אמון הציבור ותדמית המוסכים, גיוס הון אנושי איכותי, שיפור והכשרה מקצועית שוטפת ועוד.
5. איגוד המוסכים אינו מתערב בניהול עסקים פנימי בין גופים מסחריים לבין מוסכים העובדים עימם ואין לו עניין בכך.
בזמנים קשים אלה יש לחפש את המכנה המשותף ולא את המפריד. אני מקווה ומאמין, כי הכוחות הפועלים בשוק הרכב - בכל תחומי הסחר והתיקון, יסיקו מתקופה זו כי נועם הליכות והתחשבות כלכלית הדדית הם-הם הדרך הטובה לניהול הצלחה הדדית ולשימור יכולות ויישום ההישרדות של כולנו עד יגיעו חזרה ימים טובים.
פגישה עם המפקח על הביטוח
בהקשר זה אספר, כי השבוע נכחתי יחד עם ראשי ארגונים אחרים בפגישה אצל ידין ענתבי, המפקח על הביטוח וצוותו, והשיחה נסובה אודות המצב העובדתי בכל הקשור לתיקוני תאונות דרכים בישראל ואודות הסדר השמאים. ידין ענתבי, ללא קשר לעמדותיו בנושא הספציפי, ציין, בצדק רב לטעמי, תוך מתן דוגמא מענפי ההשקעות הפיננסיות, כי בעלי מקצוע הפועלים בניגוד לצו מצפונם ובניגוד לתנאי הרישוי שלהם צריכים לקחת אחריות על מעשיהם ועל פועלם ללא קשר לדרישות החברות איתן הם עובדים. אמנם, קל לדובר שלא התנסה ולא מכיר את קשיי הפרנסה את קשיי העמידה בלחצים כלכליים, להגות דברים אלו וקשה יותר ליישמם בשטח. במסורת היהודית ערכי הפרנסה הם ערכים מקודשים, כפי שנאמר:" מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך" ועיסוק בקידום פרנסה אינו עיסוק פסול.
שיקום הענף
אשר על כן ובסיכום כל האמור, נוטל על עצמי באופן אישי את המחויבות, לנסות ולתרום את תרומתנו להרגעת הרוחות וליצירת ערוצי הדברות עם כל הארגונים הרלוונטיים על מנת למצוא את הדרכים המשותפות לעבור את התקופה הכלכלית הקשה העכשווית והעתידית. אנו, יחד עם ארגוני הרכב האחרים, ננסה לעשות מאמץ עליון בכדי להידבר בין כל הגופים הקשורים לעסקי הרכב, מבלי לפגוע בתחרות העסקית ועל פי החוק, על מנת לשקם את האמון בין הארגונים ועל מנת לאחד ידיים לצורך שיקום הענף החשוב ממנו אנו חיים ולצמצם פגיעות כלכליות הדדיות שאינן קשורות לתחרות חופשית ובריאה בענף הרכב בכל הקשור לטובת הצרכן המשותף לכולנו.
רונן לוי, יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל
![MCj04338830000[1]](news_110.files/image046.gif){kind=small}
