החבילה ותכולתה העלומה
כמנהיג ציבור של מעסיקים עצמאיים, לא אוכל להתעלם מהפארסה המוצגת על בימות משרדי האוצר בשבועות האחרונים, טרגו-קומדיה המכונה: "עסקת חבילה".
כידוע, מנהיג ההסתדרות החליט "לתרום" נתח משכרם של עובדי המדינה (שהפך לעתידי ותיאורטי ככל שהתקדם המו"מ) לטובת הקיצוץ בתקציב המדינה ובתמורה העניק לו שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים,כרטיס כניסה חופשית לעסקים העצמאיים וכן חיקוקצ'יק מהיר ו"לא משמעותי" ההופך את המעבידים לעבריינים בעל כורחם.
לא מצאתי בין אלפי העמודים והסעיפים של חוק ההסדרים שום "עסקת חבילה" אך קומבינות, לעומת זאת, מצאתי למכביר. נדמה, שעקב השימוש המוטעה והמסורס בשפה, כבר שכחנו מהי, למעשה, עסקת חבילה ואני מזכיר: "הסכם, במסגרת המשא-ומתן על השכר, ששותפים לו הממשלה, המעסיקים והעובדים, ונושאיו שכר, מחירים ומסים. בעסקת חבילה אין המשא-ומתן מצטמצם להשגת יעדים בתחום השכר, אלא גולש למטרה רחבה יותר של השגת יציבות במשק וצמצום האינפלציה.
מרכיביה של עסקת החבילה כוללים ויתור של העובדים על תוספת לשכרם, התחייבות של המעסיקים להימנע מהעלאת מחירים, ומתן פיצוי למעסיקים ולעובדים על ויתוריהם אלה, בצורה של הקטנת המסים המוטלים עליהם". (מתוך אתר "חילן טק- מילון לשכר ותנאי עבודה".)
אתם מבינים, רבותיי? העסקה אמורה לכלול פיצוי למעסיקים והקטנת מיסים. אז איפה הם?
עסקת חבילה או עסקת טיעון?
כפי שזה נחזה, תחתי עסקת חבילה יהיו לכולנו בקרוב עסקאות טיעון, שכן כולנו נפר את החוק הדרקוני הזה במוקדם או במאוחר.
מחטפים באישון לילה
חבריי ואני איננו יכולים לחיות בשלום עם השיטה של "עסקאות" הלילה הללו שאין בהן כל תועלת כלכלית לטעמנו והן מטלטלות את כל אושיות ויסודות הדמוקרטיה בארצנו הקטנה ועתירת הקומבינות.
בעלי העסקים הקטנים במדינת ישראל, ובכללם בעלי המוסכים ומרכזי השירות, רגילים כבר לפגיעה ברוטאלית וכוחנית בזכויותיהם האזרחיות הטבעיות – פגיעות שעטופות על ידי הממשל בצלופן של אטימות ודמגוגיה (ראו את הבידול המכוער בהשתתפות העצמית היוצר יתרון בלתי חוקתי לחברות הביטוח והנהנה מגושפנקא של משרד האוצר; ראו את המאבק לשינוי שיטת שווי השימוש אשר עלתה לנו באובדן רב של ממון ושל עסקים שנסגרו ונחרבו עד היסוד - ועוד). אך לכל תעלול יש גם גבול – וכאן הוא נחצה.
קושיות למקבלי ההחלטות
אני פונה בזאת, בשמם של בעלי העסקים העצמאיים השפויים, המעסיקים עובדים ומשלמים מיסים ונאנקים תחת כובד הכלכלה המיוחצ"נת, לשר האוצר, לפקידיו, ולראש הממשלה, ודורש תשובות לשאלות הבאות:
(*) מדוע לא ניתן לחוקק חוקים מהותיים הקשורים ליחסי העבודה ולזכויות ההתאגדות של העובדים באור היום ובתהליך נורמטיבי וראוי? (לתהיה זו, קיבלנו תשובות חכמות ועמוקות, אך אנטי דמוקרטיות בעליל)
(*) מדוע שר אוצר חדש, במקום לעצור לחשוב ולתכנן, בוחר בריצת אמוק אל חישובי "המקרו כלכלה" המתובלים בעסקאות פוליטיות וביחצ"נות מגמגמת על פעולות שאינן ניתנות להסבר הגיוני וחוקתי?
(*) כיצד, בעיצומו של המשבר הכלכלי אשר נבע בחלקו הגדול מהתנהגותם העסקית המופקרת של "ראשי משק" כאלה ואחרים - הכול נמחק ונשחק וכבר "הראשים" מבינים שהמדינה תשוב ותסדר להם, אולי, עוד פרנסה מכספם ומארנקם של האחרים? מדוע אין המדינה שולחת אותם (אפשר בנימוס) שילכו לעבוד במקום לשחק משחק מסוכן בכספינו? (יפה יהיה אם גם ילמדו מעט מתרבות יפן וייקחו חופשת בושה צנועה למספר חודשים או שנים);
(*) כיצד התעוררנו מבלי משים ובגניבה למשוואה משודרגת: הון = שלטון = רשות מחוקקת = הסתדרות?
הנה, מודה אני מעל בימה זו, כי אנו הפתיים שכפי הנראה לא מבינים (וגם לא נבין זאת לעולם) איך מנהלים עסקים בעידן הכוחניות והריכוזיות, והנה ישבו להם שלושה אנשים סביב "שולחן עגול" ומצאו לנו פתרונות לכל הבעיות.
אך אבוי, נדמה כי אנו עדיין בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי חריף!!!. הכיצד זה יתכן?
עמדתנו הנחרצת – נגד
הואיל והקדירה רוחשת ורב החשש כי חקיקה מוזרה זו תעבור, נזדעקנו ואנו עושים כל שביכולתנו על מנת לשלוח אותה לתהום הנשיה לשם היא שייכת. במסגרת זו, הוצאנו כתב עמדה חריף להנהלת ל.ה.ב אשר יועבר גם לכל הגורמים הרלוונטיים. ואנו כמובן נתייצב גם בוועדת הכלכלה ובפני כל גורם אחר לסיכול החקיקה המשפילה והמשחיתה הזו.
לא ברור לנו איך ארגון מעסיקים ו/או מפעל או בית עסק יעז בעתיד לחתום על הסכם קיבוצי במידה וחוק זה יעבור ויתקבל בכנסת. החוק הזה, במקום שיעודד מעסיקים לחתום על הסכמים קיבוציים, ישיג את ההיפוך הגמור - חוסר אימון, איומים ומשטר של פחד שידיר את רגלי היזמים מהשולחנות העגולים האמיתיים שם אמורים לשבת בעלי עסקים ועובדיהם למען קיום האינטרס המשותף להם. מציע אני לכל אחד ואחד מכם לקרוא כתב עמדה זה ואת חוק ההסדרים על מנת להיוודע לסכנה העתידית העולה ממנו.
___________________________
* תמונות מתוך אתר דה-מרקר כקישור לכתבה
המיסוי הירוק
ולעניין אחר – יוזמה אחרת- חלקה חיובית בכל הקשור לנושא שווי השימוש, אשר יצאה ממשרד האוצר: המיסוי הירוק. השבוע פורסמו חילופי הדעות בפאנל מיוחד בנושא זה ואתם מוזמנים להתרשם. בשבוע הבא אפרט אודות המהות וההשלכות של שינוי זה.
רונן לוי, יו"ר אגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל
![MCj04338830000[1]](news_122.files/image021.gif){kind=small}
