השבוע
זכינו מחד לראות פירות לכמה ממאבקינו החשובים והעקביים שאנו מנהלים, ומאידך
וכמובן תמיד – המשכנו את מאבקינו ללא ליאות.
וועדה מקצועית במשרד התחבורה לשיפור תדמית מקצועות
הרכב בישראל
בתחילה,
היינו כקול קורא במדבר – לכאורה נראה היה מובן מאליו שמקצועות הרכב
"זוכים" לדירוג נמוך ביותר בקרב הציבור, הצעירים המחפשים כיוון
מקצועי לחייהם, וגם בקרבנו-אנו. לאט לאט, ובעמל רב, שינינו קונספציות, דעות
קדומות ודרכי התנהלות (שכידוע, הינם הדברים הקשים ביותר לשינוי) – והדברים
חלחלו. כיום, הרים משרד התחבורה את הכפפה ונתן למהלך גיבוי ממשלי.
הגדרת
תפקיד הוועדה הינו המלצה על פעולות לשיפור תדמית מקצועות הרכב בישראל ומשיכת
כוח אדם איכותי ומקצועי לענף – הון אנושי שאנו כל כך זקוקים לו, הן לנוכח הרמה
הטכנולוגית ההולכת וגובהת של הרכבים בעידן המודרני והן לנוכח ריבוי הדגמים
והיצרנים אשר ייחודי לישראל.
בראש
הוועדה עומד מר משה קירמאיר וחברים בה נציגי משרד התחבורה ומשרדים אחרים וכן
נציגי איגוד יבואני הרכב ואיגודנו אנו. נציגנו בוועדה הינו מר אהרון שטרית, חבר
מועצת האיגוד, בעל מוסך ומורה ומחנך למקצועות הרכב בעברו והוא מייצג אותנו
נאמנה וכבר העלה בפני הוועדה בדיוניה מס' הצעות ופתרונות לקידום היעד.
רצ"ב
הודעת דובר משרד התחבורה בנדון. ישר כוח! וואלה, דה
מרקר.
וועדת חירום להתמודדות עם כפיית התעריפים על עסקים
קטנים ע"י מונופולים ומונופסונים
ארגון
ל.ה.ב, המאגד בעלי עסקים עצמאיים, בו גם אנו חברים, החליט לאחרונה על הקמת
הוועדה דנן. הוועדה הוקמה לאחר שנוכחנו כי המונופלים והמונופסונים בישראל
מנצלים את כוחם בכדי לאלץ את בעלי העסקים העצמאיים הקטנים להוריד מחירים וזאת
כאשר אין בידי אותם עוסקים האפשרות להילחם באופן אקטיבי במצב כזה ו/או לנהל
מו"מ. מצב זה פוגע באושיות התחרות ובשאיפה למצוינות שהיא פועל יוצא של
תחרות בכל תחום. בנוסף ידוע לכולנו הסוד הגלוי כי תיאום/התאמת מחירים המשולמים
לספקים הוא תופעה הנפוצה יותר דווקא בקרב התאגידים הגדולים, אך כמובן – לרשות
להגבלים העסקיים אין "המשאבים" לחקור אותם, אז היא מחפשת מתחת לפנס
– כלומר אצלנו. כחבר במועצת ל.ה.ב הייתי שותף ליוזמה להקמת הוועדה ואף זכיתי
לאמון החברים שמינו אותי לעמוד בראשה. ישיבה ראשונה בה הוצג הנושא התקיימה
בשבוע שעבר ובעתיד הקרוב נקיים ישיבות המשך בכדי לבחון את הדרכים החוקיות
והחוקתיות אשר יביאו, כך מקווה, לשינוי המצב הנוכחי.
מכרז אחזקה מנהל הרכב / ענבל
לאחרונה, פורסמו
מכרזי רכש ותחזוקה למגזר הממשלתי באמצעות חב' ענבל.
הפרדת המכרזים,
באופן עקרוני, הינה הישג גדול למוסכים וליבואני החלפים שאינם קשורים ליבואני
הרכב ויש בה משום יישום של הפסיקה שניתנה בשנת 2006 בעתירה שהוגשה בשעתו
להפרדת המכרזים, לה היה שותף איגוד המוסכים יחד עם יבואני חלפים תחליפיים
המאוגדים בלשכות המסחר.
בהמשך לכך, רבים
מבין מוסכי השירות של יבואני הרכב אשר זכו במכרז הרכש של מנהל הרכב הוזמנו,
ככל הנראה, להגיש הצעות לתחזוקת הרכבים שאותם עומד לרכוש מנהל הרכב הממשלתי.
יחד עם זאת,
העיקרון הכללי והביצוע הפרטני אינם מתיישבים זה עם זה - מכרז זה, בנוסחו
הקיים, יוצר בעיית תחרות קשה למוסכים ודווקא המדינה היא הפועלת באמצעות רשות
אחת לפתיחת התחרות (מי לא מכיר את הפרסומות היפות והשיווקיות של הרשות להגבלים
עסקיים בקמפיין השיווק הנוכחי ?!)
ובמקביל ובאופן סותר - באמצעות רשות אחרת – מנהל הרכב הממשלתי פועל לסגירת
שערי התחרות למשך 4 שנים ומשרד הביטחון, במכרזי הליסינג האחרונים שלו, למשך 5
שנים!!!
האיגוד תלה תקוות
רבות בתום הלב של הלקוח המוזר הזה שנקרא מדינת ישראל וחשבנו שתנאי המכרז יהוו
"אור לגויים". לצערנו, לא כך המצב והמדינה בשלב זה, לתפיסתנו, ערכה
מכרז דרקוני הסוגר שווקים תחרותיים כפי שאף גורם בשוק האזרחי לא היה מורשה לעשות
ככל שמדובר בעסקאות רחבות היקף מסוג זה.
אנו הערנו את
הערותינו לחברת הביטוח הממשלתית, ענבל, האחראית ליישום המכרז ואני מקווה שנענה
בחיוב ושלא נצטרך שוב להקצות משאבים רבים בכדי לאכוף כלשונו את פס"ד
שחייב את המדינה לפתוח את השווקים ולא לצמצמם.
התקנת חלקי בטיחות משומשים ?
לא
אחת אני נשאל ע"י בעלי מוסכים : האם מותר להתקין ברכב חלקים בטיחותיים
משומשים ? ואת התשובה תמיד הם נותנים בעצמם, כאשר אני מצידי שואל - האם
אתה, כבעל מוסך, תתקין חלקים משומשים כמו תיבת הגה, תפוחי הגה, חלקי בלמים,
בולמי זעזועים, משולשים, תפוחי משולשים, צירייה, ערסל, צמיגים, כריות אוויר
וכד' גם ללקוח המגיע למוסך עקב תקלה? התשובה המיידית הינה תמיד: שלילי.
ובהמשך לכך, האם תתקין חלקים כגון אלה לרכב של בן משפחתך גם אם תתבקש לעשות
כן? גם כאן, התשובה כמובן: שלילי.
אז מדוע ובכל זאת
העניין עולה שוב ושוב? מאין באה ומאין נובעת ההתחבטות המקצועית והמוסרית של
בעלי המוסכים בסוגיה עקרונית זו?
התשובה, לצערי,
נובעת תמיד מהתרחשות דומה – השמאי ביקש להתקין חלפים אלה על מנת להוזיל
עלויות לחברת הביטוח/ליסינג.
ביום ב' השבוע,
שלח לי השמאי הירושלמי, דורון עד, חומרים בנושא זה בהתייחס למקרה ספציפי בו
נידונה סוגיה זו ביחס לערך הנזק של הרכב – רכב שלא תוקן בפועל, אך כמובן
הסוגיה רחבה ורלוונטית הרבה יותר מכך.
ברור שהתבססות על
חלקי חילוף משומשים בעריכת אומדן נזק על ידי שמאי רכב, תייצר "נזק
גולמי" נמוך משומה המבוססת על חלקי חילוף חדשים . ברור מאיליו, יחד עם
זאת, על איזו שומה תעדיף חברת הביטוח להתבסס בבואה לשלם את "הנזק"
למבוטח.
יחד עם החומר הרב
ששלח אלי השמאי, צורף פס"ד
ותיק אותו פרסמנו בעבר ושחשוב שנזכיר אותו גם כעת בהקשר זה ואצטט שוב מפסק
הדין של כבוד השופטת איריס סורוקין שאינה "מנהל מקצועי של מוסך"
ואינה אוחזת, לפחות כך נדמה לי, ברישוי מקצועי כל שהוא בענף תיקוני הרכב בישראל
אלא אוחזת בהיגיון פשוט, נכון ומחייב:
"אני
סבורה כי ראוי להבחין בין חלקים הנוגעים במישרין לתחום הבטיחות לבין חלקים
אחרים.... שונה הדין בעניין חלקי בטיחות. בקשר לכך הודה שמאי חברת הביטוח, כי
אין הוא יכול להבטיח שהחלפים המשומשים שהותקנו ברכב, בתחום הבטיחות, היו
תקינים (פרוטוקול ע' 13 ש' 15-16). בעניין זה יש לזכור, כי חברת הביטוח נטלה
על עצמה התחייבות חוזית מוחלטת כלפי המבוטח להשיב את מצב הרכב לקדמותו. עליה
להקפיד כי מצבו הבטיחותי של הרכב יושב למצבו ערב התאונה, ולא יורע בעקבות
שימוש בחלק משומש. דומה כי אין צורך להרבות מילים בדבר החשיבות של בטיחות הרכב
לחיי אדם, וההשפעה המכרעת שיש לבטיחות הרכב על ערכו..."
היגיון זה יפה,
כמובן, לכל תיקון ועבור כל לקוח ועבור כל חלק בטיחותי אותו אנו בוחרים להתקין
ברכב – מקורי, חליפי או משומש (רק לפני מספר שבועות התרענו מעל במה זו על חלקי
בטיחות מזויפים שמצאו את דרכם למוסכים ואולי, חלילה, לכלי הרכב).
השמאי דורון עד
אף פנה בעניין למשרד התחבורה ולהלן ציטוט מהמענה שקיבל מאת מר משה קירמאיר
האחראי על תחום השמאים ופיתוח ההדרכה במשרד התחבורה:
חלקים
משומשים בטיחותיים : "... ומכאן שאין
להרכיב חלק משומש בטיחותי מבלי שעבר בדיקת מעבדה שתאשר כי החלק תקין. זה עניין
בטיחותי ומקצועי יחדיו."
כריות
אוויר משומשות: "...
ניתן להרכיב כריות אוויר משומשות רק אם ניתן אישור ספציפי ע"י יצרן/יבואן
הרכב בלבד."
גם במקרה זה, הרשות
המוסמכת ונציגיה משתמשים בכלי ההיגיון הפשוט: כשמדובר בבטיחות ובחיי אדם – לא
לוקחים סיכון. נקודה.
המסקנה המעשית
והזהירה הינה:
אין להתקין ברכב
חלקים משומשים בעלי משקל בטיחותי.
אותו דין מחמיר
חייב לחול אף ביחס לחלפים המשופצים על ידי בעל המוסך ו/או באמצעות אחרים – אין
להתקין חלפים משופצים שאינם עומדים בסטנדרט המינימאלי שמכתיב נוהל 07/07 ביחס
לחלפים תחליפים חדשים (פח ופגושים).
האחריות לבטיחות
ולהשבת הרכב לקדמותו – חלה עלינו, המוסכים והמנהלים המקצועיים במוסכים ושנים
רבות אנו נאבקים (למעלה מ- 20! עוד מימיו של המנכ"ל צבי פיק ז"ל)
בכדי לצמצם את כלל הבעיות הכרוכות בשימוש בחלקים שאינם משיבים את הרכב לקדמותו
ערב קרות הנזק ו/או התקלה.
הפיתרון, למעשה,
נמצא בכיסו של כל אחד מאיתנו והוא חזק יותר מפתרונות רגולטורים כאלה או אחרים.
ככל שלא ימצאו מוסכים המוכנים להתקין חלקי חילוף שאסורים בהתקנה – כך יצומצם
הסיכון של ציבור משתמשי הרכב. אני בטוח ששמירה על קוד התנהגות זו תתבטא גם
בצמצום עתידי של כמות הנפגעים מתאונות הדרכים בישראל.
לשימושכם.
תקשורת ופייסבוק
אני שב ומזכיר
לכם, כי פעילותנו הציבורית והתקשורתית מעודכנת ברמה יום יומית בפייסבוק.
בכלל זה, ובמסגרת
מאמצינו המשותפים עם גופים וארגונים אחרים לביטול ה"אובדן להלכה"
ולהגברת השקיפות בכל הקשור למידע אודות כלי רכב משומשים, פורסמו השבוע כתבות
ומאמרים רבים בנושא.
אני ממליץ לכל
חברנו להתחבר אלינו לפייסבוק ולקבל עדכונים מידיים וגם לנצל במה זו על מנת
לייצר רב שיח בנושאים שונים ולקבל מענה מהיר מצוות העובדים הבכירים שלנו.
כתובתנו: http://www.facebook.com/www.iga.org.il
רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים בישראל
ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל
![תיאור: MCj04338830000[1]](news_173.files/image060.gif){kind=small}
