המהדורה המרכזית -רונן לוי

יוזמות החקיקה של משרד התחבורה בתחום המוסכים

בימים אלו שוקד משרד התחבורה על יוזמות חקיקה ותקינה חדשות המתמקדות במוסכים. העיקרית שבהן נוגעת ל- "מוסך המומחה". יוזמות אלו הינן מעט מדי, ולא בדיוק קולעות למטרה, והן נובעות בעיקר מחוסר היכולת או הרצון ובכל מקרה מהימנעות מתמשכת של גורמי הרגולציה בישראל מהתמודדות עם הטייקונים בענף הרכב, שהם-הם החונקים את הענף: יבואני רכב וחלפים, חברות ביטוח, חברות ליסינג. אצלהם – ולא אצל המוסכים – נמצאים רוב הפתרונות ליצירת תחרות, להעמקת המקצוענות ולשיפור הענף כולו, כולל זמינות ואחריות על חלקי חילוף, מחירים סבירים, איכות והתאמה, הכשרות מקצועיות ועוד.

שדרוג מצב העוסקים בתיקון כלי רכב בישראל כולל גם הגנה על בעלי המקצועות הסובלים משליטת בעלי הון העושים רק לצמצום עלויות התיקון ובכך משמידים את כבוד המקצוע, את הסטנדרט המקצועי הבסיסי ואת התוצרים שיוצאים משם.

יחד עם זאת, יש לבחון כל יוזמה לגופה, שכן בחלקן יש היבטים חיוביים שבעלי המוסכים יכולים להפיק מהן תועלת.

המוסך המומחה

גם זה פתרון עוקף הבא להחליף פתרון ישיר וברור שהומלץ ע"י וועדת זליכה - איסור בעלות של יבואן רכב על יותר ממוסך ועל יותר מאולם תצוגה אחד. או אז לא היה צורך ברגולציה ליצירת מוסך מומחה וכל מוסך המומחה בכלי רכב מסוים היה עושה זאת, ובמקביל - כמות מוסכי שירות היבואן הייתה מוכפלת ואולי אף יותר מכך.

יחד עם זאת במציאות העגומה ובבחינת הרע במיעוטו, אנו תומכים בשדרוג המוסכים הכלליים וביצירת מדרג ביניים של מוסכים מומחי יצרן שאינם תלויים ביבואן הרכב. צורך זה היה נמנע כמובן אילו יישמו יבואני הרכב בעבר את הצו המוסכם שהוציא הממונה על ההגבלים העסקיים ושקיבל תוקף של פס"ד. הצו לא יושם והבעיה נותרה פתוחה ואף החמירה עם השנים יחד עם שחיקת הרתעתו של הממונה על ההגבלים בישראל.

הפיתרון המוצע על ידי אגף הרכב במשרד התחבורה, הוא פיתרון סביר לכלל העוסקים בענף יחסית למצב הנוכחי בשוק, כולל ליבואני הרכב עצמם המוגבלים על ידי הנחיות יצרני הרכב אותם הם מייצגים. התמחות בסוג רכב מסוים אינה מגבילה את המוסך הכללי לתיקון כלל סוגי הרכב ומצד שני אינה מהווה איום על מוסכי היבואן עצמם (שאינם בבעלות היבואן).

הצלחת הפיתרון המוצע על ידי משרד התחבורה תלויה בשני גורמים עיקריים: ראשית - חקיקה נכונה. יוזמות טובות רבות שבסופו של דבר נוסחו בספר החוקים באופן אומלל, הפכו לבכיה לדורות. לפיכך, לטעמנו חשוב שמשרד התחבורה ימנה צוות מקצועי מיוחד לעניין זה. שנית, שיתוף הפעולה של המוסכים, של ספקי המידע, הציוד והחלפים ושל יבואני הרכב בישראל. בהיבט זה, על משרד התחבורה לעשות עבודת הסברה ועבודת שטח, ולהשקיע מאמץ לגייס אותנו, כסוכנים הטובים ביותר לעניין.

במידה ותנאים אלה לא יתמלאו, עתידו של "המוסך המומחה" יהיה זהה לעברו של הצו המוסכם על יבואני הרכב. מלל וכותרות בלבד.

השאלה העיקרית ששואלים אותי החברים, גם ממוסכי היבואן וגם מהמוסכים הכלליים היא : "...האם יצליח שר התחבורה לאכוף על יבואני הרכב לממן תיקון באחריות יצרן הרכב ועל חשבונו במוסך שאינו נמנה על רשת היבואן/יצרן?..." נדמה לי שאת התשובה לשאלה זו אנו חוזים כבר מספר שנים בעובדה שידם של יבואני הרכב בינתיים על העליונה ובעשור האחרון אף רגולטור לא הצליח לכופף אותם בכל תחום שהוא. ראו את "הצלחת" היבוא המקביל, הצו המוסכם, זליכה ועוד ועוד...

פרסום מחירי מוצרי התעבורה – יש תועלת?

יוזמה נוספת, המהווה אף היא תרגום עקיף ובלתי קולע בעליל לאחת ההמלצות של וועדת זליכה, הינה חיוב כלל המוסכים להציג פרסום של כלל מחירי מוצרי התעבורה לכל לקוח בודד הנכנס לשערי המוסך.

בעקבות פרסום העניין (האיגוד זכה לקבל טיוטה של מכתב כוונה כזה יום אחד בלבד לפני הפרסום....) נוצר גל מיידי של היסטריה בקרב בעלי המוסכים.

אנו סבורים כי המהומה היא רבה על לא מאומה. כבר היום, ניתן לברר אודות עלות חלקי חילוף באתרי האינטרנט הכוללים פורומים ואתרים שונים. אנחנו לא מוצאים פסול בכך שמחירי חלקי החילוף של יבואני הרכב ושל יבואני חלקי חילוף אחרים יפורסמו באתרי האינטרנט שלהם. ממילא, וגם לפי המצב החוקי דהיום, מי שקובע את המחיר לצרכן על פי הדין הוא יבואן החלק ולא המוסך.

אך הבעיה, כרגיל, אינה בנחזה לעין הציבור אלא בנסתר ממנו: מי שקובע את התאמת החלק לרכב הוא המוסך ולא היבואן. למעשה, צריך הייתי לכתוב " מי שאמור לקבוע" כי בפועל, ניטל מהמוסכים, בהתנהלות היום יומית השוחקת מול הטייקונים, גם החופש המקצועי הזה. אנו נדרוש ממשרד התחבורה כי יפעל להשבתו ולאכיפתו, וכי ישחרר את המוסכים, את השמאים ואת קציני הבטיחות מעול קבוצות הריכוז גם בהיבט משמעותי זה של עבודתם ובטח מפרסום מוצרים שאין לו שליטה על כניסתם לארץ ואין לו כל ידע מוקדם אודות מקורם ואיכותם.

אז מה יש בפנינו? הוראה לכאורה חיובית ומעודדת תחרות בדבר פרסום המחירים, אך בפועל אין בה כל חידוש אלא העמסת עול נוספת על בעלי המוסכים החוקיים ללא כל צורך וללא כל תועלת ציבורית. לעומת זאת, ניתן ואפילו חובה – וכך נמליץ למשרד התחבורה - למנף את המהלך ולהורות כי לצד פרסום מחיר החלק על ידי יבואן החלקים, יצוין מקורו - שם יצרן, כתובת יצרן, ארץ ייצור וסוג הייצור של החלק - ספק יצרן רכב או ספק אפטר מרקט (כך מפורסמים חלקי חילוף בארה"ב על ידי ספקי החלפים). בנוסף, יצטרך היבואן לפרסם את מידת האחריות שלו על החלק כולל התחייבות לשאת בתשלום פירוק והרכבה נוספים בגין כשל של החלק או אי התאמתו לרכב. הציבור חייב לקבל מידע מושלם הכולל את ההבדל באורך חיי החלק, במידת האחריות, בשונות בטיב החלק וכד'. דוגמאות לכשלים בחלקי חילוף ממקורות עלומים ידועות ומוכרות לכלל העוסקים בתחום ומשרד התחבורה חייב לתת את ידו לצמצום כשלים אלה ולגבות את המנהלים המקצועיים במוסכים. אם כך, ברור כי מחיר החלק צריך לגלם בתוכו גם את סוג התמורה אותה יקבל הלקוח. שקיפות מלאה מעין זו, תייצר תחרות גם בתחום האיכות וגם בתחום האחריות על חלקי החילוף המשווקים לצרכנים וממילא תוזיל את עלות כלל החלפים בשוק החופשי.

להדגמת חשיבות פרסום התמורה בצד פרסום המחיר, נפנה לאתרי ספקי חלקי חילוף אמריקאים. אם, למשל, תחפשו צלחת בילום לסוג רכב ספציפי תגלו לפעמים שיש לאותו ספק 27 (!!!) אופציות שונות שהזולה ביניהם עולה 27$ והיקרה 274$ . האופציה היקרה היא כמובן אופציית החלק המשווק על ידי יצרן הרכב. איך יבחר הצרכן הפרטי מבין האופציות כשרק האופציה היקרה ברורה לו באיכותה וידועה לו מקורה? בכל זאת מדובר בצלחת בלימה, אחד מחלקי החילוף החשובים לבטיחות הרכב. התשובה נמצאת אצל בעלי המקצוע ולא אצל ספקי החלפים או בטבלאות השוואת מחירים (שהן שונות מאד מטבלאות מחיר באתרי השוואות מחיר למוצרי חשמל למשל, כששם מדובר על אותו מוצר בדיוק!!!) אם קיים חלק מוכר ושיש לכם ניסיון טוב איתו, שהרי לא תחששו לשווקו ולשקף לצרכן את משמעות השימוש בו. אך אם תבצעו ניסוי וטעיה על חשבון בטיחות הלקוח, שהרי תחטאו לתפקידכם. בעיה זו קיימת באולמות העבודה במוסכים בכל יום כל היום והיא נפתרת באמצעות אמינות, ניסיון ומקצוענות.


לפרסום המחירים ע"י הספקים עצמם ישירות מול הציבור, יכולים לנבוע אפילו מס' יתרונות עבור המוסך: המוסך יוכל לממש את אחריות הספק / יצרן החלף, מבלי שיאלץ להפסיד בתהליך את הלקוח ו/או את מחיר החלף. לאיגוד מגיעות תלונות רבות על איכות חלפים ירודה, אשר האחריות בגינה מול הלקוח נופלת בסופו של דבר על כתפי בעל המוסך בלבד.

זיכרו - לקוחות המוסכים מודדים מספר פרמטרים בבחינת שביעות רצונם מהמוסך והעיקריים שבהם הינם טיב התיקון והמחיר הסביר לו. לקוחות רבים בודקים אתכם גם בפורומים וגם באמצעות חברים ואתרי האינטרנט. פרסום המחירים והמצורף להם, לא ישנה מאומה אצל המוסכים האמינים והטובים - נהפוך הוא הדבר. ברחבי העולם, ספקים רבים מפרסמים מחירים ואלה שקופים גם לעיני הצרכן הישראלי.

שונים פני הדברים לגבי פרסום מחירון של חלפים במוסך - אנו כמובן נתנגד לזה, ולו רק מחמת היעדר ישימות. בכל יום עבודה, המוסכים מציעים מגוון גדול של סוגי חלקים לסוגי כלי רכב שונים ומדובר בעשרות אלפי פריטים שונים ואף מוסך לא יוכל לאגור ו/או לייצר מחירון שכזה.

כמו בכל מקצוע אחר - רפואת שיניים, חשמל, אינסטלציה וכד', טיב החלק הינו מרכיב חשוב באיכות התיקון ועל המנהל המקצועי חלה ממילא חובה דינית הנגזרת מכלל החקיקה הצרכנית בישראל, לאפשר אופציות ללקוח ולהסביר ללקוח את משמעות השימוש בכל אופציה ולאפשר לו החלטה צרכנית נבונה ומושכלת. כמו כן, חלה החובה גם לא להסכים להתקין חלק שיסכן את הבטיחות של הרכב ושל נוסעיו.

אנו עושים ונעשה כל מאמץ למגר לפחות את המתחרים הפיראטיים, בהם לא מציגים מחירונים ואין שם צורך בעלויות מיסוי, אחזקת מבנים, אחזקת ציוד, תקנות זיהום אוויר וכד'... שם ימשיכו אלפי מתקנים פיראטיים ליהנות מהעובדה שהמוסכים החוקיים מעמיסים על עצמם עוד ועוד מטלות ותקנות ובכך משתפר היתרון התחרותי שלהם מולנו. תיאטרון האבסורד הישראלי בהתגלמותו!

שבת שלום

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל