המהדורה המרכזית -רונן לוי

תביעת מרכז המכירה והשירות שבבעלות משפחתי נגד קרסו; יחסי יבואן - סוכנות משנה

כידוע, משפחתנו נפרדה בסכסוך מתוקשר (עקב תפקידי הציבורי) ממשפחת קרסו לפני כשנתיים, פרידה שגררה הליכים משפטיים רבים אודות זכויותינו, הפגיעה בהן, ותרגומן הכספי.

כידוע, לרוב המועסקים במדינת ישראל קיימת הגנה מכוח החוק ביחס פיטורין, יחסי עבודה, שמירה על תנאים וכד'. לזכיינים בענף הרכב, התלויים באופן טוטאלי במזכה, לא קיימת כל הגנה ויבואני הרכב יכולים לכאורה, אם יש להם אינטרס בכך ואפילו אם סתם מתחשק להם, לנהוג בשרירות כלפי הזכיין ללא כל חשש ומורא.

בשבוע שעבר, לאחר התנהלות משפטית בת מספר שנים, הסתיים השלב הנוכחי בניסיון שלנו לקבל הכרה מבית המשפט הישראלי אודות הזכויות שלנו ואודות אמות המידה הראויות, לתפיסתנו, ביחסים בין יבואן רכב לסוכנות המשנה שלו (מכירות, שירות וחלפים).

בית המשפט המחוזי בירושלים נתן פסק דין קונספטואלי ושגוי על פי תפיסתנו, המאיין את כל הזכויות שלנו כאזרחים שווים בחברה מתוקנת.

הסיכום התקשורתי לשלב זה במאבק האישי שלנו המייצג את האינטרס של רוב סוכנויות המשנה ומוסכי השירות של יבואני הרכב התפרסם בכתבה קצרה שכותרתה: רונן לוי הפסיד בתביעתו נגד קרסו. הכתבה, כמו פסק הדין, מנסה לסכם אובדן של מפעל חיים בן עשרות שנים של אהבה ונאמנות כאילו היה זה קרב ספורטיבי או זירת אגרוף לבידור הקהל הרחב.

מפעל חיים של אדם ומשפחה אינה מקור רכילות ושעשוע להמונים,  אלא עולם ומלואו של עשייה ושל ייצור הנבנה בעמל רב, בשקידה ובאהבה. כמו מרכזי שירות דומים לשלנו, גם אנו נשבינו באהבה למקצוע ובאהבת השירות ללקוחותינו וייצרנו/הכשרנו מאות בעלי מקצוע בתחום הרכב אשר נדבקו גם הם בחיידק מקצוע תיקון הרכב וחלקם הקימו מוסכים עצמאיים, רובם התפתחו והם בעלי תעודות מקצועיות רבות ורובם ככולם היו גאים לשאת את שם חברתנו על דש חולצתם, אהבו את המותגים שהיא ייצגה וראו בנו כקרקע פוריה בו יוכלו לצמוח ולהתפתח.

התוצאה המשפטית של ההליכים לשלב זה, מוכיחה לנו שוב כי חייבים לתקן את החקיקה בישראל ולעגן את הזכויות – בדומה לחוקי העבודה הקוגנטיים - בכדי למנוע מצב של היעדר סטטוס חוקי ומרחב שיקול דעת לבתי המשפט מקום בו נפגעות באופן שרירותי זכויות של זכיין בענף. אנו נמשיך את המאבק האישי והציבורי באופן מכובד ונשאף לייצר לכולנו קרקע טובה יותר לכבוד, סיפוק ורווחה כלכלית מהמקצוע אותו אנו אוהבים ושמפרנס עשרות אלפי משפחות בישראל.

תפיסת העולם הקפיטליסטית של מערכת המשפט בישראל היא נכונה וראויה במקרים מסוימים, אך מתאימה רק למציאות בה אין למיעוט שחקנים כוח שוק ריכוזי שגובר על כל תיזה של "חופש החוזים" שלא כל ישים בעולם הרכב הישראלי. שגה לטעמנו בית המשפט בירושלים בכך שלא השכיל להבין את ההבדל בין זכיינים הפועלים בשוק משוכלל ופתוח לבין זכיינים הפועלים בשוק ריכוזי הנשלט על ידי מיעוט שחקנים.

דומה הדבר להתאמות ולפרקטיקה של חברות הביטוח בכל הקשור לתגמול שמאי הרכב וכן לפרקטיקות של קופות החולים בתגמול רוקחים ורופאים וכד'. כשהשוק הוא ריכוזי - הזכיין או הספק הופך ל"חבר קיבוץ" (עובד כפי יכולתו ומקבל על פי צרכיו) ומאבד את ייחודיותו ואת הביטוי האינדיבידואלי שלו. זהו תהליך דיכוי מתמשך של מצוינות ושל מוטיבציה להתפתחות ותוצאותיו נראות בשטח - לצערנו, מוסכי מורשי יבואן נסגרים או נרכשים על ידי אחרים ורוב בעלי המוסכים מורשי היבואן כבויים ומדוכאים בניהול חיי היום יום שלהם. 

אני מודע לגודל האחריות שלקחתי על עצמי בניהול המאבק האישי שלי (שנוהל מחוסר ברירה ולא מבחירה) ואני מודע למפח הנפש של חברי האיגוד מהתוצאה המשפטית אליה הגיע בית המשפט המחוזי בירושלים. מאידך, מהפכות המנסות לתקן עוולות כה קשות -  אורכות זמן, ואנו זרענו הרבה יותר מזרע ראשון. זכרו - גם ה"עובדים" במדינת ישראל הפכו, לאחר ניהול מאבקים ארוכים, ל"מועסקים" בעלי זכויות רבות ואנו מקווים שגם אנו נצליח במאבק הארוך והקשה אליו יצאנו בשל המציאות הישראלית העוולתית בתחום הרכב.

החלטנו לא לומר נואש ולהמשיך להיאבק במעמד האדנות שנוצר בישראל עד שנשיב לעולם ה"קטן" שלנו - את העידוד לביטוי אישי, את החופש, את הפלורליזם, את השפע, את הזכות לפרנסה בכבוד וזכויות בסיסיות שתהיינה מעוגנות בחוק.

ב- 24.6.2014 יתקיים דיון נוסף בכנסת על סעיפי חוקי רישוי השירותים לרכב ואנו נמשיך להתעקש כי החוק יטיל הגבלות על יבואני הרכב לצורך פתיחת התחרות (איסור על יבואן להחזיק בבעלות יותר ממוסך אחד ובהתאמה גם סוכנות מכירה, הגבלות על התנהגות ופרקטיקה במימוש ההתקשרות עם המוסך וכד') וכן יעגן זכויות סטוטוריות כמו: חוזים ארוכי טווח, נימוקים משכנעים לביטול התקשרויות, חובת שימוע ומתן אפשרות לריפוי היחסים, זמן התארגנות של לפחות שנתיים לביטול התקשרות (הודעה מוקדמת), חובת פיצוי סטטורית וכד'.

אלו משימות לא פשוטות אך אנו נחושים לעבוד ולהשתדל ולהשיג אותן בעתיד.

לסיום בנימה אישית: היום, במקרה וכמו שלא במקרה, עת אני מדווח לחברים אודות ההחלטה המצערת והשגויה של בית המשפט בירושלים, חל יום ההולדת הלועזי של אבי - חיים לוי ז"ל אשר החדיר בנו את האהבה לאדם, למועסק ולמקצוע וכן את המחויבות לתרום לחברה הישראלית הצעירה שכה אהב בחייו - כאורח חיים ולא כ"נטל".  יהי זכרו ברוך.

שבת שלום