|
ההשפעות ההרסניות של הטבת המס לליסינג – עד מתי?
השבוע
פורסמה כתבה
בגלובס אודות
דו"ח ארגון הOECD העוסק
בנזקי הטבות המס לרכב ה"צמוד" על הסביבה. דו"ח זה מצטרף לנתון
העובדתי שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקה לפני
כחודש – "רכב ליסינג נוסע 31.2 אלף ק"מ בשנה - פי 2 מרכב פרטי".
נתונים אלו אודות ההשפעה ההרסנית של "שווי השימוש" הצגנו כבר בשנת
2006 לוועדת
בכר ,הרבה
טרם התהדרה מדינתנו בחברות בארגון היוקרתי. חברי וועדת הכספים
בכנסת (שחבריה ועובדיה השכירים נהנים מעיוות המס הנדון) דאז, לא
התרשמו מטענותינו, ובפרט לא מצאו פגם בכך שהמדינה נותנת מתנות
לציבור מסוים – לא על חשבונה אלא באמצעות כיסי המוסכים וכיסי
הצרכנים הפרטיים המסבסדים דרך שליטת חברות הליסינג על תעריפי
המוסכים ודרך עלות הרכב ועלות הדלק לצרכן הפרטי, את המיעוט שנהנה
משימוש ברכב בעלות מופחתת.
הנזק
שגרמה הטבת המס המפלה הזו בישראל הינו כגל הדף ההורס את כל הנקרה
בדרכו, ואני חושש כי הינו כמעט בלתי הפיך:
1. עליית
מיסים לצרכן הפרטי.
2. הגברת
זיהום האוויר מכלי רכב.
3. הזדקנות
של גיל הרכב הממוצע בישראל – יותר זיהום פחות בטיחות.
4. הגדלת
העומס על בתי המשפט – נזקי פח צד ג'.
5. העלאת
מחירי הדלק.
6. הגדלת
הביקוש למוסכים פירטיים.
7. הקטנת
הביקוש לעיסוק בענף תיקון הרכב.
8. פגיעה
בענף חלקי החילוף בישראל.
9. פגיעה
בערך הרכב המשומש שבידי הציבור.
10. בעלויות
צולבות של יבואני רכב/חברות ליסינג.
11. תחרות
בלתי הוגנת – מגרשי רכב על קרקעות חקלאיות נ' מגרשי רכב באזורי
תעשייה.
12. תחרות
בלתי הוגנת – זמינות לכסף ולאשראי לבודדים בלבד.
13. והכואב
לנו מכל - הרס ענף המוסכים.
זוהי רק
רשימה חלקית וכל אזרח במדינת ישראל מכיר את התופעה ואת נזקיה וטרם
נמצא אותו ח"כ אחד לרפואה שינסה לשנות את העיוות ואת השלכותיו
החמורות.
חברי
הממשלה והכנסת החדשים (שחלקם מזכירים לנו את משתתפי תכניות
הריאליטי הרבות שפשטו על מסכי הטלוויזיה עם ריבוי ההצהרות על
"סיוע" לעסקים קטנים, "הורדת יוקר המחייה" וכד') לא פעלו והמשיכו
בקשר השתיקה.
איני
סבור לצערי, כי נוכל לקוות שמי מהם יפעל אי פעם לביטול ההפליה
והעיוות ולעומת זאת אני משוכנע שימשיכו להתמקד בניסיונות הסברה כי
הם עושים לנו טוב ואולי "טובה" בכך שהם משמידים את עסקינו ואת
התשתיות החברתיות והסביבתיות של כולנו.
המשך הגירוש למחנות הפליטים
רק בחודש
האחרון אנו מדווחים בכאב על ארבעה מוסכי שירות יבואן נוספים ששילמו
את מחיר ה"דלק חינם" – האחד סוגר ופורש מהענף, השני נמכר, השלישי
איבד את זיכיונו... ארבעה מפעלי חיים שנגדעו, עשרות בני משפחה,
מאות עובדים...
אלה
מצטרפים למועדון "היוקרתי" של עשרות פליטי יבואני הרכב בעשור
האחרון.
השבוע,
המשכנו ללחוץ על חברי וועדת הכלכלה ועל שר התחבורה כי יממשו את
הבטחתם להעלות לדיון את המלצת זליכה : "יבואן
רכב מסחרי לא יהיה בעל החזקות (במישרין או בעקיפין), ביותר ממוסך
אחד לכל מותג של תאגיד יצרני שהוא מייצג. מוסך זה ישמש כמרכז שירות
והדרכה עבור כלי רכב המיובאים על ידו." ולשלבה
בחוק רישוי השירותים לרכב.
אימוץ
המלצה זו הוא הפתרון היחידי שנותר לעצירת זרם הנפגעים והנפלטים
מזכיינות יבואני הרכב והוא הפתרון המשמעותי ביותר להורדת עלות
מחירי תחזוקת הרכב לרבות החלפים לצרכן הפרטי.
להערכתנו, אימוץ המלצה זו יוזיל את עלות אחזקת הרכב בכ – 20%
בממוצע לצרכן הפרטי.
משרד
התחבורה מנסה לייצר חלופה – המוסך
המומחה (מועד
הפיילוט נדחה בשל האצת הליך החקיקה). פרויקט של המוסך המומחה דומה
להתארגנויות של ארגוני רכב מעבר לים הנאבקים על הזכות לתקן כלי רכב
מודרניים (ראו דוגמא לחקיקה
התומכת בענף ובתחרות –
מדינת מסצ'וסטס ארה"ב) אך שונה בתכלית. במדינות המערב מחייבים את
יצרני הרכב להשוות את תנאי התחרות ובישראל – סופקים כפיים ומקווים
לטוב...
פרויקט
המוסך המומחה של משרד התחבורה לא ישיג את מטרתו ללא מעורבות
אקטיבית של המחוקק ובכלל זה גם האיסור על יבואן רכב להיות בעל
שליטה של כל שרשרת המזון – יבוא הרכב, יבוא החלקים המקוריים, הפצה
לשוק הפרטי, הפצה באמצעות ליסינג בבעלותו, שירותי מוסך בבעלות
יבואן ועוד.
רק ביזור
כוחות ישנה את היעילות ואת התועלת לצרכן הסופי. במדינות אחרות
ובענפים אחרים -הנוסחה הצליחה.
סיכול ממוקד של הייצוג הענפי
העיסוק
האינטנסיבי שלנו בייצוג אינטרס המוסכים ופתיחת התחרות בחודשים
האחרונים (ושנוגד את האינטרס של החברות החזקות בענף הרכב – יבואני
רכב, ביטוח, ליסינג) כנראה גם מפריע לממשל הישראלי ובמהלך החודשים
האחרונים מנסים גורמי ממשל רבים להצר את צעדינו ולפגוע ביכולת
הייצוג שלנו :
1. הממונה
על ההגבלים –
גילוי דעת ובו הגבלות אינסופיות לארגונים עסקיים.
2. שר
הכלכלה –
פרסם טיוטת תקנות המצמצמות עד ביטול מס הארגון לעסקים קטנים ("מס
אוונטה" – כך כינה אותו מר בנט) החייבים, לפי הדין הנוכחי, לשלם דמי
טיפול ארגוני לארגונים
המייצגים את האינטרסים שלהם. אני בטוח שלפחות בכל מה שקשור לאיגוד
המוסכים בישראל, המס אותו אנו גובים הוא מס נמוך המשיג תוצאות
גבוהות וזאת לעומת עלות המיסים שאנו משלמים (מיסים ישירים, ביטוח
לאומי, בריאות, מים, דלק, ארנונה, מע"מ, מכס, מס קנייה....) אל מול
התרומה שמספקת המדינה עבור התשלומים שהיא גובה. מצב הכלכלה
והביטחון בישראל הולך ופוחת ביחס ישר לעלות המתייקרת של המס אותה
גובה הממשלה. מימוש תוכנית זו של השר בנט תפגע אנושות ביכולת
הייצוג של ארגונים רבים, לרבות זו שלנו.
לכלל
הפעולות הללו יש מכנה משותף – הרס הייצוג הענפי הקיים ללא הצעת
חלופה לייצוג הולם. ברי הכנסת ופקידי הממשל אינם מציעים לייצג
אותנו במקומנו וממילא שאינם שועים לשוועת הענף שלנו ולשוועת העסקים
הקטנים ולהצעותינו לשיקום הכלכלה והחברה בישראל.
כך או
כך, התנהגות נבחרינו מדאיגה ואנו ננסה גם הפעם לצמצם עוד נזק מבית
היוצר של הריאליטי - הרגולציה הישראלית המודרנית.
הטלת מיסים נוספים – הממשלה מייקרת את הרכב והחלפים
לסיום
נדווח כי רשות המיסים ביצעה
לאחרונה שינוי בנוסחאות המדידה
לרכב ירוק אשר זיכה עד כה בהטבת מס וכן כי הוגשה בקשה להעלאת מכס
על חלקי חילוף שהיו פטורים חלקית ממס בעבר – המשמעות של שינויים
"מינוריים" אלה הם : העלאת מחירי הרכב (זאת במקביל לחקיקת הרפורמה
של שר התחבורה שעיקרה – הוזלת הרכב החדש ועלויות התחזוקה) ועליית
מחירי חלקי חילוף מסוימים.
המשמעות
לקופת האוצר – תוספת צפויה של כ- 200 מליון ₪. מי אמר "מס אוונטה"
?
שבת
שלום,
רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח. שלח דוא"ל 
| 
