גיליון מספר 444
| |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
| סובסידיה הפוכה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
לפני החג דיווחנו כי התקיימו דיונים במשרד התחבורה בהמשך להוראת חברי וועדת הכלכלה, הדנים בחוק רישוי השירותים והמקצועות לרכב, לבטל את שיטת “הרשימות” של שמאי הרכב ואת השיטה הקיימת של מוסכי ההסדר. במהלך דיונים אלו, התוודענו לעמדות הנושנות והנוקשות של מנהלי התביעות של חברות הביטוח, של נציגי איגוד חברות הביטוח ושל נציגי המפקח על ביטוח, ומסקנתנו העצובה היא, שקשה בישראל לקבל מצע של עשיית עסקים חופשית ודמוקרטית מאחר ולחברות הללו יש רגולטור צמוד (תזכורת : הרוב המוחלט של הרגולטורים בענף הפיקוח על הביטוח מצאו משרות מפנקות לאחר עבודתם במגזר הציבורי – בחברות הביטוח) הדואג להם ולמוצר אותם הם משווקים ולסובסידיה במחיר המוצר אותה אנו, בעלי המקצועות והמוסכים – מממנים באופן ישיר.
רבות הסובסידיות שאזרחים ובעלי העסקים משלמים במדינתנו באופן עקיף (מקופת האוצר), ובענף שלנו, באופן חריג ומעוות, התמיכה בתועלת הפקת רווחי הביטוח מתבטאת במימון של המוסכים, באמצעות שיטת מוסכי ההסדר ושמאי ההסדר – ישירות לעלות מוצרי חברות הביטוח (פוליסות מקיף וצד ג’). משמעות הדבר היא שכל צרכן של ביטוח רכב רכוש, מבלי צורך להתמקח או להיות זהיר – מקבל הנחת מחיר מידית הממומנת על ידי בעלי המוסכים ושמאי הרכב בישראל וכך חברות הביטוח מצליחות לקבל מחיר מלא ומופקע עבור הפוליסה מחד ולשווק יותר פוליסות “זולות” לציבור מאידך. סידור נהדר ורווחי – מתנה שכל בעל עסק היה שמח לקבל. למעשה, בחסות רגולטור “לגיטימי”, מתנהל על גבינו (ומבלי לספק דין וחשבון למאן דהו), מנגנון גבייה עקיף של מס ישיר המוטל באופן לא חוקתי ובאופן מעוות, על ספקי שירותים הממנים את הוזלת מוצר שגורם אחר משווק ומרוויח ממנו = פוליסות רכב רכוש – מקיף וצד ג’. מנגנון זה כמובן שהופך את המשווק שלו לאדיש כלפי צרכן המוצר – הן בשירות והן באיכות המוצר המשווק – הכיסוי הביטוחי (עקרון השיפוי = ההשבה לקדמות של הרכב ושל ערך הנזק הכספי של המבוטח/ניזוק), מאחר ותמיד חברת הביטוח שאינה משתתפת בתחרות משוכללת ובעלות ההנחה – תרוויח. על כן – כשם שמס עקיף על מוצר מעלה את מחירו ומקטין את הכמות המיוצרת כך התמיכה הכלכלית שלנו מפחיתה את המחיר לצרכן ומעלה את כמות הצריכה של פוליסות הרכב בישראל (רוב הפוליסות של הרכב בישראל משווקות ללא חיתום ובאמצעות קולקטיבים “מיוחסים” כדוגמת עובדי המדינה, עובדי עיריות, עובדי חברות ממשלתיות ועוד מאחר וממילא עלות הפוליסה מסובסדת). במדינות בהן אין גוף המעניק סובסידיה לטובת ההנאות והחגיגות של אחרים, מבוטח המעוניין להוזיל את עלות הפוליסה שלו – מגדיל את עלות ההשתתפות העצמית שלו ובכך הוא משקלל בעצמו את סוג המוצר, את הסיכון, את ספק השירות והמוצר ואת המחיר שהוא מוכן לשלם עבור המוצר. משמע – אף אחד אחר לא משתתף במימון המוצר שצרכן בוחר ורוכש . בישראל (הקרובה ליבשת אפריקה) – כשיש “רגולטור בית” לשחקן מיוחס בשוק מסוים – אין, ככל הנראה, צורך לשתף את הצרכן בזוטות כגון אלו ואין צורך לנהל תחרות לקבלת יעילות ואיכות. הפירמידה ההפוכה והמעוותת הזו, שבה המוסכים מעניקים תמיכה כספית כפויה – היא תולדת תפיסת הממשלה לפיה יש עניין ציבורי בהגברת רווחי חברות הביטוח, בעוד המוסכים, כעסקים קטנים, הם טרף קל מאחר ואין להם רגולטור חזק מספיק בכדי לעמוד מול הטורפנות של נציגי משרד האוצר הדואגים לממן מכיסי אחרים את הגברת “היעילות” של המפוקחים על ידם ולאחר שהם פורשים – ה”יעילות” הזו משתלמת להם גם באופן אישי. כך נוצר מצב מנהלי ושלטוני בישראל ובו ממשלה מעניקה סמכות ואמצעים לחברות ציבוריות בעלות שליטה פרטית לגזול פרנסה ויעילות של עסקים אחרים ותופעת הלוואי הנוצרת מכוח זה היא אדישותם של בעלי ומנהלי חברות הביטוח בכל הקשור ל : יעילות, תחרות, איכות השירות ולבטיחות התיקון שהרי ממילא מישהו אחר משלם את ההוצאות והסובסידיה מאפשרת “הוזלה” והגדלת ההכנסות הנובעות מהגדלת כמות הפוליסות המסובסדות.
פועל יוצא מכך הוא שמאחר ואין בישראל עולם תחרותי ועסקי בתחום ביטוח הרכב – איגוד חברות הביטוח מנהל דיון על שווי הסובסידיה שתעניק המדינה לחבריו מכיסי המוסכים, ישירות (ומבלי לשאול את פי המסבסד) מול המפקח על הביטוח – הממונה על הסובסידיות. הדבר דומה לניהול המו”מ השנתי שמנהלות חברות התחבורה הציבורית אל מול הממשלה – הדיון הוא על הכמות ולא על המהות מאחר וברור כי המדינה תסבסד – השאלה היא בכמה ?! ההבדל המהותי בין הממונה על התקציבים במשרד האוצר לבין המפקח על הביטוח הוא שזה הראשון משלם לחברות ההיסעים ישירות מאוצר המדינה (ומפוקח על ידי מבקר המדינה) והמפקח על הביטוח, להבדיל, משלם את הסובסידיה ישירות מהכיסים של בעלי המוסכים ואף אחד אינו מפקח עליו בשל כך (ראו את דו”ח מבקר המדינה הדן בניהול העברות כספי הסובסידיה משנת 2013 )
03/04/2016, גלובס רון שטיין אנו נחושים להפסיק לסבסד את החגיגות של חברות הביטוח המפיקות הון עתק על גב התשתיות הנכסיות והמקצועיות של המוסכים החוקיים בישראל ומאמינים שנצליח בסופו של התהליך לייצר מציאות בה חברות ביטוח ייאלצו בסופו של התהליך לעבוד ולהתחרות על השירות ולהוכיח כיסוי ביטוחי ובטיחותי בכדי לקבל לקוחות ובכדי לייצר לעובדיהם ולמנהליהם “חגיגות שכר”.
כישורים ו”פטנטים” לא אחת נתקלנו במהלך הדיונים המוזכרים, באמירות מזלזלות ושיפוטיות לפיהן הבעיה נעוצה בנו – איננו יודעים לנהל עסקים, אמירות שזכו לצערנו להנהוני אישור ציניים מאת פקידי ממשל ושופטים שמעולם לא העמיקו בתוצרי סוגית הון-השלטון ביחס ישר לנזק הנגרם לעסקים ולמקצועות ושחלק ניכר מהם לא ניהל עסק מימיו ו/או שלא ניהל עסק בתנאי החסמים הנוכחיים וביחס הממשלתי הנוכחי המעודד עסקים קטנים ומקצועות חיוניים במשק להעלם ולהתחסל. אנו מודים כי תכנית הלימודים במקצועות הרכב אינה כוללת הכשרה ל-:
מקצועות ופעולת מעין אלה אינם נכללים במסגרת ההכשרות לתיקון כלי רכב ובמסגרת פתיחה וניהול שוטף של עסקים קטנים ובינוניים בתחום. היכרותנו עם עולם הריכוזיות העסקי הישראלי לימדה אותנו כי מלבד ההצלחה בשימור שיטות פסולות אלה, אין למנהלי החברות הריכוזיות הללו שום כישורים מיוחדים ואף לא אחד מהם עשה משהו ניהולי ועסקי חריג ומיוחד שיכולה לזכות אותו בתואר “מנהל השנה” ולבטח שכציבור אזרחים, לא קיבלנו מהם מנגנונים יעילים ששינו לטובה את איכות חיינו אלא רק “פטנטים”. מנהלים אלה ברובם מתעסקים בשימור הכוח הפוליטי המאפשר להם להעסיק רגולטורים ואישי ציבור פורשים ו/או מקורבי רגולטורים ומקורבי אישי ציבור מכהנים (מכלל רשויות השלטון – רשויות מקומיות, רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת), העסקת צבאות של עורכי דין, רכש ושליטה על כספי ציבור, שליטה על חברות תקשורת וכד’.
אלה כמובן אינם כישורי ניהול, אינם כישורי תיקוני כלי רכב, אינם כישורי ניהול מפעלים יצרניים וכד’ . מאחר ולרוב מנהלי העסקים הקטנים בישראל, אין את הכישורים “הרלוונטיים” להצלחה, אין להם לפיכך כל סיכוי ל”הצליח בעסקים” ולבטא את יכולתם הניהולית והמקצועית ולייצר מכך תגמול וביטחון כלכלי ראוי, פיתוח וצמיחה. בכדי לשקם את הענף שלנו מחד ואת היכולת לעשות עסקים ולהתחרות בישראל, חייבים לעצור את “המצליחנים” הללו ואת השיטות המייצרות מודלים עסקיים מבוססי רגולציה בלבד (סובסידיות, “הסדרים”, מגזרים, מדיניות מס ועוד) ושאינם מבוססים על תחרות ויעילות. מדדי הצלחה מעין אלה החריבו כלכלות גדולות ומפוארות בהיסטורית העולם המערבי ומבססות את כלכלות המדינות בהן אין שלטון יציב ודמוקרטיה. שבת שלום, רונן | |||||||||||||||
כתבות נבחרות השבוע: Israel Falls in World Banks Index for Doing Business | |||||||||||||||
| >>>>>נוהל פתיחת מוסכים מומחים<<<<< | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| אתר השבוע | |||||||||||||||
| קבוצת אלון | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
קבוצת אלון מספקת מגוון רחב של שירותי רכב ומכירה בפריסה ארצית דרך שש חברות בת של הקבוצה תחת קורת גג אחת. עם למעלה מ- 900 עובדים ו- 30 שנות ניסיון מוכח בשירותי מוסך למשאיות וכלי רכב פרטיים, ייבוא כלי רכב וטיפול מקצועי ואמין ברכבים מכל הסוגים. קבוצת אלון מספקת מגוון רחב של שירותי רכב ומכירה בפריסה ארצית עם למעלה מ-900 עובדים ו-30 שנות ניסיון מוכח בשירותי מוסך למשאיות וכלי רכב פרטיים, ייבוא כלי רכב וטיפול מקצועי ואמין ברכבים מכל הסוגים. | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
‘השבוע ברכב’ הינו עיתון דוא”ל (Newsletter), המופץ אגוד המוסכים בישראל לרבות הבאים מטעמו (להלן-“אגוד המוסכים”) לא ישאו בכל אחריות לתוכן והמידע המסחרי – פרסומי המתפרסם בניוזלטר זה.אין בהצבת הפרסומים ו/או הקישורים לאתרי תוכן אחרים משום הצעה של האגוד להשתמש בהם ו/או כדי להביע תמיכה/עידוד/הסכמה או מתן חסות של האגוד למפרסמים כאמור.הסתמכות המשתמש על התוכן כאמור הינה באחריותו בלבד.אגוד המוסכים אינו צד לעסקה ו/או אינו גורם מתווך לעסקאות שתתבצענה בעקבות המידע הפרסומי המתפרסם בניוזלטר.אתר iga.org.il שולח עדכונים במגוון תחומים בענף הרכב והתחבורה. השירות ניתן חינם, ללא כל כוונת רווח ואינו מותנה בדבר. להרשמה לרשימת תפוצה באמצעות דואל admin@iga.org.il להסרה מרשימת תפוצה באמצעות לינק המופיע בתחתית הודעת המייל האלקטרוני. דוא”ל. חלק מהניסוחים המופיעים בניוזלטר זה נכתבים בלשון זכר או נקבה מטעמי נוחות בלבד. מובהר כי כל האמור בלשון זכר או נקבה, מתייחס לשני המינים, ללא כל אפליה. ט.ל.ח.©כל הזכויות שמורות לאיגוד המוסכים בישראל. דוא”ל לפניות |
