עדכון שבועי מתחום שרותי הרכב והתחבורה, 25 לדצמבר 2014
סכסכנות ופלגנות חינם
השבוע חווינו “סבב נוסף” – המי יודע כמה – של התלהמות קומץ חברים מהצפון (הקומץ המתמיד) כנגד מועצת האיגוד, הנהגתו ופעיליו.
מאז בחירתי לתפקיד יו”ר האיגוד ב- 2006 החברים ואני נאלצים להתעסק באופן מחזורי ומתיש בדרישות וטענות לעומתיות (המנוסחות תמיד כאולטימטום שבצידו איום בהרס אישי ואיגודי) שאין בהן כל היגיון או תכלית. לצערנו, המניע אינו טובת כלל החברים, ודרך הפעולה אינה כיבוד רצון הרוב והחלטות המועצה המבוססות על צרכי החברים השוטפים.
ימים ולילות הקדשתי, כעומד בראשו של האיגוד, וניסיתי להידבר עם הקומץ ולבדוק את מקור הבעיה והאם היא ברת תיקון או פתרון. לאחר כעשור (!) בו נדרשתי לנושא ועשיתי מירב מאמציי להשכין שלום, אני סבור לצערי שאין המדובר אלא בשנאת חינם. אנוכי, כראשון בין שווים, לא אאפשר לשנאת חינם להחריב את האיגוד. לא אאפשר למחוק את המלאכה הברוכה ואת פירות עמלנו רב השנים, ובטח שלא אתן להשתיק ולשתק אותנו.
הופתעתי והצטערתי משהתוודעתי לכך שאותו קומץ הקים ופועל במסגרת “עמותת מוסכים” מתחרה לאיגוד, ואף השתמש לצורך כך במשאבי האיגוד. המשמעויות וההשלכות החמורות טופלו ומטופלות ע”י המועצה בליווי יועמ”ש האיגוד.
אחת הטענות המופרכות שהוטחו בנו (כמובן ללא בדיקה ולשווא) הינה לגבי “אפליה” על בסיס מיקום. בעלי המוסכים יודעים את האמת המעשית – כי מעולם לא עלה בדעתנו לספק שירות אפלייתי או מעדיף לבעל מוסך לפי קריטריון של מיקום או כל קריטריון מפלה אחר. כל הפונים לאיגוד, ללא יוצא מן הכלל, מקבלים את כלל השירות שמגיע לחבר, לבעל מוסך, לעובד בענף וכד’. חברי האיגוד והדור החדש שאמור להמשיך את פעילות הענף, אינם זקוקים ללשכות מפוארות במחוזות אלא לפעילות יומיומית ולשירות מיטבי, בהם נמשיך להשקיע ללא ליאות, בכל המחוזות. אני מזמין כל חבר איגוד לבדוק אותנו כלקוח “גלוי” או “סמוי” – תמיד נעמוד במשימה של מתן שירות מלא לחברים בכבוד ובגאווה.
כשלעצמי, העדפתי לא להיגרר לעימותים בלתי מכובדים ועתירי-רפש (שאותו קומץ העדיף לנהל לא במוסדות האיגוד אלא בתקשורת ובבתי המשפט תוך גרימת נזק ושם רע לכל החברים ולענף) והתמקדתי ואתמקד בבניין ובעשייה.
הבראה וחזון
בשנתיים האחרונות הנהגנו תכנית הבראה כלכלה וניהולית מקיפה ויסודית.
במקביל העדפתי להתרכז בהשגת היעדים המשותפים לכלל החברים:
ייצוג הענף במוסדות השלטון (היום כולם כבר רואים את הפרשיות של חיבורי ההון לשלטון ומבינים עד כמה קשה לנו, כמי שאין להם רצון ויכולת לנהל מאבקים באופן הזה, להתמודד עם תופעות הון-שלטון החוסמות את אופק הענף ואופק התקווה האזרחית במדינה).
בניית דור העתיד התעסוקתי.
הכבוד למקצוע.
הטיפול היומיומי בבעיות הפרטניות של המוסכים – תאגידי מים, רשויות מקומיות (ארנונה, תעריפי אגרות שילוט שערורייתיים, רישוי עסקים וכד’), סכסוכי עבודה, סכסוכים עם לקוחות, שליטת חברות הענק על תוצרי המוסכים ועוד.
טיפול במוסכים לא חוקיים ובידול האיכות של המוסכים החוקיים וכן הקמת מועדוני לקוחות הפתוחים לכולם – צרכנים ומוסכים.
תכנית ההבראה הוכתרה בהצלחה מלאה, והחזון הניהולי של האיגוד עודכן והתקדם, ובימים אלו אנו מקדמים מימוש חלום הקמת המרכזים הטכנולוגיים הארציים.
אני מקווה ומייחל כי נוכל לקשיים ואף נקים אותם בשנים הקרובות בכל אזורי הארץ, אליהם תתווספנה פעולות רבות אחרות להקמת תשתית להבראת מצב הענף כולו.
אנשים טובים באמצע הדרך
להבדיל, לצידנו ויחד איתנו אנשים טובים מוכשרים ונאמנים המשקיעים ותורמים לפעילותנו הענפה:
1. פעילי האיגוד מכל הארץ.
2. חברי המועצה הפעילים והמעורבים בכלל הפעולות וההחלטות.
3. עובדים נאמנים – הבכירים (אריה וקובי) ואלה שעובדים תחת הנהגתם.
4. היועצים המשפטיים שלנו – תחום הרגולציה, ייעוץ פנימי, תחום יחסי העבודה, תחום הביטוח, תחום עניינים מקומיים, ליטיגציה ותביעות, תחום יחסי קבלנות, שירות ומענה שוטף לחברים ועוד.
5. אחראית קשרי הממשל שלנו – עו”ד יעל גויסקי שהינה גם הממונה על קשרי הממשל של ארגון לה”ב (לשכת העצמאים בישראל).
12. חברות שונות ופרטים המסייעים לפעילות האיגוד אד-הוק.
אלה צוותים שעובדים כל השבוע מסביב לשעון, ובתחומי ההכשרות – ערב ערב, באווירת עבודה טובה ובמילוי כלל משימות האיגוד.
תקשורת ושקיפות מול החברים
כלל פעילות האיגוד ותוצאותיהן מדווחים לחברים מידי שבוע באמצעים האלקטרוניים העומדים לרשותנו – דוא”ל ודף פייסבוק וכן אחת לחודשיים במגזין המוסכים שמופץ לכלל המוסכים בישראל.
האיגוד מתנהל והתנהל לפי סטנדרטים של ניהול תקין ובסטנדרטים מחמירים של בקרה, שקיפות, שיתוף, דוגמא אישית ותום לב.
ניהול תקין של כספי ציבור ומטרות ציבוריות אינו כולל ואינו מתיר אנרכיה ניהולית והפקרת ערכי הארגון ומשאביו. חשיפת מידע וסודות מסחריים לכל דיכפין והשימוש בהם לצורך פגיעה או תחרות באיגוד – אינם מגלמים דמוקרטיה אלא מתקפת טרור, וגם לכך לא ניכנע.
הון שלטון – מכת מוות עבור כל מדינה
מזה שנים רבות שאנו פוקדים אישי ציבור ורגולטורים – פקידי ממשל, חברי כנסת, שרים מכהנים, ראשי רשויות וכד’. ברוב הפעמים יצאנו מן הפגישות מאוכזבים ומופתעים מהתגובות:
1. פחד או חוסר רצון להתעמת עם חברות ביטוח, יבואני רכב או חברות ליסינג.
2. אישומים חסרי שחר (לרוב אלה ציטוטים של נציגי טייקוני הרכב אותם אנו מכירים בע”פ מזה שנים רבות) על כלל ציבור בעלי המוסכים.
3. חוסר נוחות.
4. כנות – אם נפעל נגד טייקוני הרכב והביטוח – יבולע לנו.
אלה הם ימי בחירות בישראל ועם או בלי קשר, מדי יום נחשפת עוד פרשה ועוד שערורייה שמזכירים לנו מדוע לא ניתן לקיים ייצוג לעסקים קטנים ולרוב הציבור בחברה הישראלית.
מה שלצערנו קובע את ההחלטות ואת הרגולציה הסופית, כך אנו חשים, הם הקשרים והמזומנים, ולא יוזמה ו/או כישורים. לכן אנו עדים, חסרי אונים, למסע ההפרטות המופקרות של כספי הפנסיה שלנו ושל משאבי המדינה של כולנו; לבנייה היזומה ולשמירה על מונופולים וקרטלים באמצעות חסמים ו”רגולטורים”; לתעשיית החקיקה המקימה ומייצרת אינסוף מקומות “עבודה” מיותרים ויקרים עבור ובשביל “מקושרים” (רשויות מקבילות למשרדי הממשלה – בטיחות, צרכנות, מים, תנועה וכד’; מועצות וועדות אינסוף ה”מייעצות” לשרים לראש הממשלה ועוד).
כל אלה יצרו ויוצרים מנגנוני עושק של רוב הציבור היצרני-אך-הבלתי-מקושר בישראל.
אתמול נאם נשיא המדינה ב”כנס העולמי ה-24 למשפט העברי בסימן שחיתות ציבורית בהלכה ובמשפט וההתמודדות עמה” ואמר בין היתר :
השבוע פרסם דני לוי, בעלי מוסך “מרום הצמרת” מרכז שירות מורשה לרכבי פיז’ו וסיטרואן בבני ברק, פוסט פרידה מישראל ומהענף בדף הפייסבוק שלו והביע בפוסט זה את תסכולו מהאטימות הישראלית החדשה אשר גרמה לו לאחר מאבק ארוך ומתיש לוותר ולנטוש. דני הוא איש מקצוע ברמה גבוהה, אישיות מוכרת בקרב פעילי הספורט המוטורי, פרשן, משפטן ובקיצור : מלח הארץ.
אנו מאחלים לו הרבה הצלחה וסיפוק בדרכו החדשה ולצערנו, כלל הסיוע שהענקנו לו ולחבריו באזור המוסכים בבני ברק – לא סייע בידו והוא נאלץ לסגור את מפעל חייו ולנטוש.
רצ”ב שנכתב על ידו השבוע בכאב אישי עמוק ובתפוצת הפייסבוק האישית שלו (לא נגענו):
“איך זורקים בישראל עסקים לרחוב”
“מוסך “מרום הצמרת” לוי בע”מ מורשה פיג’ו סיטרואן נוסד ונוהל החל משנת 1970 ע”י אבי יעקב לוי בבני ברק.
ההיסטוריה המשפחתית לוקחת אותנו לסוף שנות החמישים, לאחר שיעקב לוי פרש משירות בטחוני בצה”ל והקים את המוסך הראשון שלו “מוסך הארבעה” בשנת 1958
יעקב לוי התמחה אז בתיקון מכוניות אקזוטיות וספורטיביות ואת המורשת העביר לבנו וממשיכו דני שהצטרף לעסק המשפחתי בשנת 1974
דני לוי רכש את האהבה למקצוע מאביו ואת התמחותו המקצועית העשירה רכש במדינות שבחזית הטכנולוגיה המוטורית – צרפת, ארה”ב וגרמניה,
במקביל השלים תואר ראשון בהנדסת מכוניות מרוץ באוניברסיטת פלורידה כמו כן סיים בהצלחה את לימודי המשפטים בקריה האקדמית אונו בנוסף השלים דני הסמכה לניהול מוסכים וכן מגוון הסמכות טכניות כמתחייב מההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות בתחומים המוטורים החדשניים.
“מרום הצמרת” פיתח לעצמו ייחודיות לבניה, טיפול ואחזקת מכוניות מרוץ ולפיכך ערוך היה ומצויד במכשור טכני מהרמה הגבוהה ביותר וכן בטכנאים מהשורה הראשונה
במהלך 6 השנים האחרונות ניהלנו מאבקים משפטיים ארוכים ומתישים מול עיריית בני ברק, על זכותנו החוקית והלגיטימית להישאר במקומנו.
לא אלאה אתכם בסיפורים מסמרי שיער על שחיתות ,שקרים ,הבטחות סרק ורמאויות שהיו מנת חלקי במשך אותם שנים של מאבק,, מקומם יישמע בבתי משפט אם וכאשר אחליט לתבוע.
בכל מדינה מתוקנת אחרת לא היו מעיזים לזרוק אזרח שומר חוק על עובדיו לרחוב אלא בתהליך מסודר ,למשל? היו מוצאים אתר חלופי להמשך החיים והפרנסה. (בבני ברק לא שמעו על זה).
למרות הבטחות בכתב של רשויות החוק לאפשר לנו להישאר במקום, החליטה עיריית בני ברק שאינה רוצה מוסכים באזור ומבחינתה שילכו בעלי המוסכים ועובדיהם לאן שירצו
בערמומיות שלא מביישת גורמים פורעי חוק ,תבעה אותנו עריית בני ברק על “ניהול עסק ללא רישיון, אע”פ שרישיון עירייה הוא סה”כ מסמך טכני ,שהרי הרישיונות המחייבים הם של משרד התחבורה ואיכות הסביבה שבהם כמובן ,עמדנו בקריטריונים ללא דופי.
מה “ששכחו” לאמר בעירית בני ברק הוא שבמשך 35 שנה לא נתנה העירייה רישיונות לאף עסק וטענו שם כי ישנו אישור חריג ומוסכם לכל בעלי העסקים באזור, הם אפילו השכילו לאמר דאז כי ישנה ועדה קרואה במקום ראש עיר כל זה בגלל שחיתויות עבר בעירייה.
בעקבות כך אנו נאלצים לסגור את מרכז השירות שלנו ב- 15.1.15 ולפנות את השטח..מאז הוטל הפור על פינוי מרכז השירות ,נעשו מאמצים רבים למצוא נכס אחר מתאים שעומד בדרישותינו ,בדרישות היבואן והיצרן גם יחד, אך לצערנו, לא עלה הדבר.
אני נפרד מכם ומהענף בכאב גדול ופורש ממקום העבודה שהיה ביתי במשך 42 שנה, לדרך חיים חדשה”
ברכת חג המולד
היום חוגגים מאמיני הנצרות בכל רחבי העולם את חג המולד.
גם בישראל קהילה נוצרית ענפה ומתוכם גם חברי איגוד יצרניים ואיכותיים. הנהלת האיגוד מאחלת לכלל חבריה ולכלל שותפיה מבני הדת הנוצרית – חג שמח.