אם הכנסתם מכונית למוסך ולא שילמתם, המוסכניק רשאי להשאיר אותה אצלו. היחידה שעשויה להוציא אותו משם היא ההוצאה לפועל, אם אתם חייבים גם לה כסף.
כשאתם מכניסים את הרכב שלכם למוסך לתיקון, כדאי שתדעו שלבעל המוסך יש מה שקרוי בחוק “זכות עדכון” על רכבכם, בהתאם לחוק חוזה קבלנות תשל”ד (1974). זכות העכבון מאפשרת לו שלא לשחרר את הרכב מהמוסך כל עוד לא שילמתם לו את מלוא התמורה עבור התיקון. זה יכול לקרות גם כאשר יש ויכוח ביניכם לבין בעל המוסך על הסכום המגיע לו.
אבל מתברר שהבעיה יכולה להיות מורכבת יותר כאשר בעל הרכב חייב כספים גם לאחרים, ואלה פנו לבית-משפט וקיבלו צו של ההוצאה לפועל לתפיסת הרכב. הבעיה: במקרה כזה למי יש זכות עדיפה על הרכב – האם לבעלי החוב שלהם יש צו לתפיסת הרכב, או לבעל המוסך בזכות חוק העכבון?
בחודש שעבר פנה עו”ד ראובן פארן, המייצג את אגוד המוסכים, למשטרת ישראל והתלונן על קצין משטרה שהגיע למוסך ביהוד יחד עם קבלן הוצאה לפועל ותפס בכוח רכב שהיה במוסך ולא שוחרר לבעליו עקב אי תשלום עבור התיקון.
עו”ד פארן טוען שזכות העכבון גוברת על הצו לתפיסת הרכב. למרות שהדברים הוסברו לאותו קצין משטרה הוא החליט לקחת את הרכב בכוח מהמוסך, ובכך נגרם למוסך נזק בסך של 30 אלף שקל – דמי התיקון שלא שולמו. עו”ד פארן ביקש מהמשטרה לברר אם השוטר פעל במקרה זה כ”שוטר בשכר” ומדוע פעל בניגוד לחוק.
אז תשובה ברורה לשאלה בשליחות מי פעל קצין המשטרה (השייך אגב למשטרת ההגירה) לא התקבלה. אבל מתברר שעניין הזכות על הרכב מסובך עוד יותר.
שכן תשובתה של היועצת המשפטית של המשטרה מציינת שאם הרכב נמצא מחוץ לשטח המוסך יש להוצאה לפועל זכות לתפוס אותו, גם אם התמורה לבעל המוסך לא שולמה. רוצה לומר: אם המוסך השלים את התיקון, לא קיבל תשלום, אבל מחוסר מקום החנה אותו ברחוב סמוך, החייבים האחרים שיש להם צו לתפיסת הרכב יכולים לבצע מחטף. אז המסקנות:
• לפני הכנסת רכב למוסך דאגו לכך שיהיה לכם במה לשלם עבור התיקון. אחרת ייתכן שלא תוכלו לקבלו בחזרה.
• אם רכבכם מעוקל או שהוצא נגדו צו תפיסה, ואתם רוצים להגן עליו מפני ההוצאה לפועל באמצעות תרגיל העכבון (עם או בלי שיתוף פעולה של המוסך) ודאו שבעל המוסך לא יחנה אותו ברחוב.
בני ברק, ידיעות אחרונות, מגזין ממון