איגוד המוסכים בישראל

Search

אבני דרך

מספר עובדות על איגוד המוסכים

  1. את הרעיון להקמת האיגוד הגה בעל מוסך לא יהודי בשם  שוויקה שבבעלותו היה מוסך אופל בגני התערוכה הישנים בת”א.  הרעיון נשאב מהמודל של האיגודים המקצועיים שפעלו באותה התקופה באירופה ובעיקר בגרמניה.  הרעיון עלה בעקבות דרישת המנדט הבריטי להקים גוף אחד שייצג את בעלי המוסכים בפני הממשל. האיגוד נוסד בשנת 1942 ובשנות ה – 40 הוא נקרא: “ארגון בעלי המוסכים”. שם נוסף שהופיע במנשר של האיגוד משנת 1944 (המודיע ללקוחות על הוזלת מחירים) מופיע השם “איגוד המוסכים בפלסטינה” .
בתחילת שנות ה – 50 שונה שמו ל”איגוד בעלי המוסכים” ובהמשך לשם הנוכחי- איגוד המוסכים בישראל
  1. בשנת 1950 התנהל דיאלוג על הגורמים לאיכות תיקון המכוניות. נקבע ששימוש בציוד הקיים בבתי המלאכה,  מומחיות המתקנים ואיכות ומחיר חלקי החילוף הם הגורמים המשמעותיים לאיכות תיקון המכונית.
  1. בשנת 1954 התקיים הכנס הראשון של איגוד המוסכים. בכנס נדונו 2 נושאים ובהם מהות המקצוע ומקומו של המוסך במשק התחבורה
  1. מבצע חורף החל לפעול בשנת 1962 בתקופת שר התחבורה דאז מר ישראל בר יהודה וביוזמת מנכ”ל איגוד המוסכים דאז מר צבי פיק. המבצע נעשה בשיתוף משרד התחבורה  ומשטרת ישראל. בדיקות החורף במוסכים נעשו בתשלום מופחת. מבצע זה נמשך עד לימים אלו ללא תשלום כאשר כיום שותפה לו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב”ד).
  1. בשנת 1973 הכריז איגוד המוסכים על שביתת אזהרה ליום אחד כאות הזדהות עם גוררי הרכב
  1. בשנת 1981 יוזם איגוד המוסכים תכנית הכשרת כ”א במקצועות הרכב בשת”פ עם משרדי הממשלה במטרה להילחם באבטלה
  1. בשנת 1982 – בתקופת שר התחבורה משה קצב,  אושרה תקנה ביוזמת איגוד המוסכים בישראל והיא שרכב לא יכול לגשת לרישוי השנתי מבלי לבצע בדיקה במוסך מורשה קודם לכן. רק לאחר קבלת אישור בדיקה המאשר את  תקינות הבלמים, שאותו יש לצרף לשאר מסמכי הרישוי, התאפשר לבעל הרכב לגשת לרישוי השנתי. תקנה זו בוטלה כעשור וחצי לאחר מכן.

  2. בשנת 1998 חוקק חוק סימון חלפים . החוק חוקק בעקבות מאבק שניהל אגוד המוסכים במטרה לבלום ולמנוע גניבות. הנהלת האגוד טענה כי המצב ששרר עודד במשך שנים, שוק פעיל ביותר של הונאות ביטוח ואזרחים תמימים, סיכון חיי אדם בשל שימוש במכוניות בעלות חלקי חילוף פגומים, יצירת שוק שחור בשווי של מיליארדי שקלים, פגיעה של ממש בבעלי עסקים שומרי חוק בענף הרכב, גניבת מכוניות ונזקים נוספים. בשנת 2005 תוקן החוק ושמו שונה לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), עד 12.7.07 כל בעלי העסקים הקשורים לתחום ענף הרכב היו צריכים לסיים את הרישום של כל החלקים המשומשים שברשותם, ביומן. החוק קובע עונש של שנת מאסר בפועל, למי שמפר את הוראת החוק.

תחילת הדרך של ענף תחזוקת הרכב בישראל

תחילת התחבורה הציבורית הממונעת בישראל בראשית ימי המנדט הבריטי.

בתום מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי, בהם התקינו ספסלי ישיבה, והסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות ומותאמות  לתחבורה הוותיקה (בעלי חיים) שעדיין נעה בדרכים  לצד התחבורה הממונעת (מינורית) שהחלה לצמוח.

כך יצא שנסיעה לירושלים נמשכה בימים ההם כ- 5 שעות ומעלה, והיה זה מקרה נדיר שרכב חזר מנסיעה שכזו במצב תקין ולא נזקק לתחזוקה יסודית.

מראשית הקמת המדינה והתהוותו של פסיפס התרבויות מהעליות שקדמו לה, הביטוי שהועתק מתפוצות הגולה להגדרת מקום תיקון למכוניות בישראל היה  – גארז’.

משנות השישים ואילך, בקרב מרבית האזרחים במדינה המונח גארז’ היה מטבע לשון חרף העובדה שהמושג היה לועזי וללקסיקון העברי המתגבש הצטרף מונח חדש – מוסך.

בהגדרה: המוסך הוא בית המלאכה לטיפול , תחזוקה, ותיקון שוטף כלי רכב.

המוסך הראשון

חלוץ מתן שירותי רכב בפלשתינה עוד טרם הקמת המדינה היה פליק גורבן ז”ל .

המוסך הראשון או ליתר דיוק הגארז’ הראשון שהוקם בארץ,  היה בלב יפו הערבית בשנת 1918 באחת הסמטאות הסמוכות לבית הממשל ליד לכיכר השעון, ושמו היה “אוניברסל”.

עבודת המוסך בתחילת הדרך

עבודת המוסך בתקופה של טרום הקמת המדינה התבססה בעיקר בהחלפת חלקים שחוקים שהיו מוצאים את דרכם לסל האשפה מחוסר בתי המלאכה היכולים או מסוגלים לעסוק בחידושם, כך שלבצוע תיקונים ותחזוקה לרכבים נדרש ציוד שהיה מורכב ממספר מערכות וסטים של מפתחות פשוטים.

בהמשך התקופה, החלפת מנוע כולו או חלקים ראשים ממנו הייתה כרוכה בעלות בלתי מבוטלת וכך קבלה העבודה במוסך צביון אומנותי. שיפוץ מנוע כללי (אוברול) דרש מבעל המוסך רמה מקצועית גבוהה בדיוק מדידות החלקים, בהחלקת או החלפת השרוולים (סליבים), הזמנת חלקים חדשים והידוקם המקצועי והמדויק, ומתן הנחיות ברורות ללקוח בתקופת הרצת המנוע.

באותם ימים, תחשיב עלות התיקון/רווח לבעל המוסך נגזר מסוג התיקון ולא לפי תמחיר שעת עבודה, לדוגמא עלות שיפוץ מנוע (אוברול) היה כ- 5-4 לירות. 

הרמה המקצועית בשנים הראשונות

בעיית הרמה המקצועית של המוסכים בישראל הטרידה את היישוב כבר בשנותיה הראשונות של מדינה. בפברואר 1950 אמר דוד בן-גוריון בנאום בכנסת” איש לא יודע בארץ לתקן מכוניות כפי שצריך” מה שעורר את זעמו של איגוד המוסכים בישראל .

התגובה של האיגוד שלא איחרה להופיע, התנוססה על גבי כותרת  עיתון הארץ נכתב :”.. בימי המנדט הבריטי היה המרכז לתיקוני כלי רכב ממונעים לכל המזרח התיכון הקרוב כאן בארץ … למרות מחסור של 60% בערך מחלקי החילוף הדרושים כאן, מוצאים לפועל 99% מהתיקונים כאן בארץ באופן מתאים לצורכי התנועה ובאופן משביע רצון”. 

עוד באותה שנה, ב-1950 עברה החלטת ממשלה להטיל פיקוח על מוסכים ובתי מלאכה העוסקים בתיקונים ובייצור של כלי רכב, והוקמה ועדה מקצועית לגיבוש מסקנות לצורך הסדר ענף המוסכים.

במאי 1956 במהלך הכינוס השנתי הארצי השני של איגוד המוסכים הועלו לדיון הבעיות שהעסיקו את באי הכנס והעוסקים בענף כללו נושאים כגון: ציוד מיושן , מחסור בפועלים מיומנים, תחרות ויוקר בחלקי החילוף המיובאים

באותה עת, בארץ היו כ-470 מוסכים מתוך 1500 מפעלים לתיקון כלי רכב שרובם המכריע לא עמד בסטנדרטים מקצועיים מינימליים, כשיוקר המחירים במוסכי הארץ הסתבר שגבוה ב-40 עד 80 אחוזים ביחס למוסכים בחו”ל.  אחד הגורמים שהשפיעו על יוקר שירותי התחבורה בישראל היה ריבוי החברות והדגמים של מכוניות בארץ, שבהיעדר הוראות יצרן והכשרה הוביל לקשיים בתיקוני הרכב ובצבירת מלאי חלקי חילוף עבורו.

נראות המוסכים בשנים הראשונות

הקמת איגוד המוסכים בישראל

איגוד המוסכים היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם, לקדם את המקצוע ולקיים כללי אתיקה בין החברים .

האיגודים התפתחו מאגודות עזרה הדדית או אגודות עסקים קטנים, שכל חבר בהן היה אומן או בעל מלאכה עצמאי או בעל סדנה או חנות, האיגודים התפתחו לפני מאות בשנים ונודעו (באירופה) בשם גילדות. האיגודים  הוקמו  בימי הביניים, התפתחו עם חלוף השנים ונודעו (בעיקר במערב אירופה) בשם גילדות. איגודים אלה ממשיכים להתקיים בתחומי מקצוע שונים גם בימינו אלה.

הקמת האיגוד

איגוד המוסכים בישראל הוקם בשנת 1942 כארגון  בעלי מוסכים .האיגוד הוקם באותם ימים, כדי לאגד בתוכו באופן מקצועי את המוסכים הראשונים שקמו בישראל המנדטורית ולימים במדינת ישראל וכדי  לתת מענה לצרכים הגדלים של צי הרכב הצנוע של המדינה שבדרך. מטרות היסוד עליהן החליטו מייסדי הארגון  היו בעיקרן לצרכי הגשת סיוע מקצועי לחברים. הוכן ועובד תקנון מפורט התקף עד עצם היום הזה. מטרות האיגוד כפי שצוין בתקנון הם כדלקמן:
“לאגד ולייצג את חברי האגוד לשם הגנתם, פיתוחם וקידומם של האינטרסים הכלכליים, המקצועיים,
החברתיים והתרבותיים של חברי האגוד ולשם הגנתם, פיתוחם וקידומם של המוסכים בישראל.”
היוזמה להקמת האיגוד

יושבי ראש האיגוד משנת 1942 ועד היום

  • וויסברוט (ז”ל) 1942- 1956   
           מנכ”ל חברת  FORD.
  • פליק גורבן (ז”ל) 1956 – 1958
           בעל מוסך “אוניברסל”
  • חיים קינצלר (ז”ל) 1958- 1964 
           
    מבעלי מוסך “אחים קינצלר”
  • ראובן סולל (ז”ל) 1964- 1979
           בעל מפעלי “מתלם”
  • אריה מטוס (ז”ל) 1979- 2003 
           בעל מוסך “אוניברסל”
  • דני וולמן 2003- 2006 
           
    בעל מוסך ד.ר. וולמן בע”מ (מוסך גבע).
  • רונן לוי – משנת 2006  
           
    בעלים ומנכ”ל משותף בחברת  “חיים לוי” המאגדת רשת מוסכים וסוכנות מכירת רכ