חברי איגוד המוסכים נהנים מסל שירותים מגוון ומשרותי ערך מוסף רבים – ללא תשלום!
שירותים נוספים ניתנים בהנחות גדולות ובאמצעות הטבות בלעדיות.
בוררות
מוסד הבוררות של אגוד המוסכים הוא גוף מקצועי, היחיד במדינת ישראל המתמחה בסוגיות הנוגעות לתחום שרותי הרכב והתחבורה.
מוסד הבוררות הוא בעל ותק של למעלה מ-50 שנות פעילות, שבמהלכן נצבר ידע וניסיון ביישוב מחלוקות ובמתן פתרונות מקצועיים , והוא זכה למוניטין חיובי והערכה מקצועית רבה מהמערכת המשפטית בישראל ומצדדים שהגיעו להליך זה באיגוד.
הליך הבוררות מתקיים באיגוד המוסכים בהינתן אחד משני המצבים שלהלן :
הליך הבוררות מנוהל באמצעות המחלקה המשפטית של האיגוד ויושבים בו אנשי מקצוע מענף תחזוקת הרכב (מנהלים מקצועיים ובעלי מוסכים) שהוסמכו לשמש כבוררים. הבוררות מתנהלת על פי הכללים הקבועים בחוק הבוררות, תשכ”ח-1968 https://www.nevo.co.il/law_html/law00/74417.htm
הליך זה הוא הליך קצר באופן יחסית (ביחס להליך משפטי רגיל) מקצועי ותכליתי, אשר בסופו של דבר מוכרעת המחלוקת בין שני הצדדים וההכרעה מקבלת תוקף בהתאם לרשום בחוק .
שלבים בהליך הבוררות
פתיחת תיק בוררות – באמצעות מחלקת פניות הציבור.
תשלום אגרת בוררות להליך על ידי 2 הצדדים .
העברת כתבי טענות על ידי הצדדים. (כתב תביעה, כתב הגנה והחלטת בית המשפט )
העברת חומר ראיות – חשבוניות, דוחות שמאי, חוות דעת וכד’.
קביעת צוות בוררים לתיק על פי הידע המקצועי הנדרש .
זימון הצדדים וקיום הליך הבוררות .
במהלך דיון הבוררות , רשאים הצדדים לזמן מטעמם עדים ולספק ראיות נוספות.
הצדדים רשאים להגיע לדיון כשהם מיוצגים ע”י עו”ד .
נציג חברה בע”מ חייב להגיע עם חותמת החברה וכתב מינוי המייפה את כוחו לייצג את ענייניה.
הצדדים חותמים על שטר בוררות, המסמיך את הבוררים לדון בעניינם ומתאר את נוהל הבוררות בהתאם לדרישות החוק
רישום החלטה בפסק בוררות על ידי הבוררים נשלח לבית המשפט ולצדדים המעורבים ומקבל תוקף משפטי מחייב.
חוות דעת מקצועית
ענף תחזוקת הרכב הוא תחום מקצועי הדורש ידע רב ומומחיות
נושאים במחלוקת הנדונים לרוב בבתי משפט, בהם עולות סוגיות מקצועיות הקשורות לענף תחזוקת הרכב שלגורמים המשפטיים אין בהם ידע מקצועי מספק או כלל ידע, מועברים לקבלת חוות דעת מאנשי מקצוע הפועלים במסגרת איגוד המוסכים.
הכנת חוות דעת מקצועיות היא משימה מורכבת ומאתגרת, המבוצעת על ידי איגוד המוסכים באמצעות מומחים בתחום תחזוקת הרכב שהוסמכו לכך ופועלים מטעמו, ניתנת לבקשת בית המשפט בלבד המסתייע בחוות הדעת המקצועיות על מנת להכריע בסוגיות ובמחלוקות העומדות לפני בית המשפט .
כל חוות דעת מקצועית המוגשת לבית המשפט זוכה לליווי והנחייה של המחלקה המשפטית והנהלת האיגוד.
האיגוד אינו מספק חוות דעת פרטיות ואינו ממליץ על מומחים מקצועיים לגורמים פרטיים.
הדף בהקמה
תחילת התחבורה הציבורית הממונעת בישראל בראשית ימי המנדט הבריטי.
בתום מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי, בהם התקינו ספסלי ישיבה, והסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות ומותאמות לתחבורה הוותיקה (בעלי חיים) שעדיין נעה בדרכים לצד התחבורה הממונעת (מינורית) שהחלה לצמוח.
כך יצא שנסיעה לירושלים נמשכה בימים ההם כ- 5 שעות ומעלה, והיה זה מקרה נדיר שרכב חזר מנסיעה שכזו במצב תקין ולא נזקק לתחזוקה יסודית.
מראשית הקמת המדינה והתהוותו של פסיפס התרבויות מהעליות שקדמו לה, הביטוי שהועתק מתפוצות הגולה להגדרת מקום תיקון למכוניות בישראל היה – גארז’.
משנות השישים ואילך, בקרב מרבית האזרחים במדינה המונח גארז’ היה מטבע לשון חרף העובדה שהמושג היה לועזי וללקסיקון העברי המתגבש הצטרף מונח חדש – מוסך.
בהגדרה: המוסך הוא בית המלאכה לטיפול , תחזוקה, ותיקון שוטף כלי רכב.
המוסך הראשון
חלוץ מתן שירותי רכב בפלשתינה עוד טרם הקמת המדינה היה פליק גורבן ז”ל .
המוסך הראשון או ליתר דיוק הגארז’ הראשון שהוקם בארץ, היה בלב יפו הערבית בשנת 1918 באחת הסמטאות הסמוכות לבית הממשל ליד לכיכר השעון, ושמו היה “אוניברסל”.
עבודת המוסך בתחילת הדרך
עבודת המוסך בתקופה של טרום הקמת המדינה התבססה בעיקר בהחלפת חלקים שחוקים שהיו מוצאים את דרכם לסל האשפה מחוסר בתי המלאכה היכולים או מסוגלים לעסוק בחידושם, כך שלבצוע תיקונים ותחזוקה לרכבים נדרש ציוד שהיה מורכב ממספר מערכות וסטים של מפתחות פשוטים.
בהמשך התקופה, החלפת מנוע כולו או חלקים ראשים ממנו הייתה כרוכה בעלות בלתי מבוטלת וכך קבלה העבודה במוסך צביון אומנותי. שיפוץ מנוע כללי (אוברול) דרש מבעל המוסך רמה מקצועית גבוהה בדיוק מדידות החלקים, בהחלקת או החלפת השרוולים (סליבים), הזמנת חלקים חדשים והידוקם המקצועי והמדויק, ומתן הנחיות ברורות ללקוח בתקופת הרצת המנוע.
באותם ימים, תחשיב עלות התיקון/רווח לבעל המוסך נגזר מסוג התיקון ולא לפי תמחיר שעת עבודה, לדוגמא עלות שיפוץ מנוע (אוברול) היה כ- 5-4 לירות.
הרמה המקצועית בשנים הראשונות
בעיית הרמה המקצועית של המוסכים בישראל הטרידה את היישוב כבר בשנותיה הראשונות של מדינה. בפברואר 1950 אמר דוד בן-גוריון בנאום בכנסת” איש לא יודע בארץ לתקן מכוניות כפי שצריך” מה שעורר את זעמו של איגוד המוסכים בישראל .
התגובה של האיגוד שלא איחרה להופיע, התנוססה על גבי כותרת עיתון הארץ נכתב :”.. בימי המנדט הבריטי היה המרכז לתיקוני כלי רכב ממונעים לכל המזרח התיכון הקרוב כאן בארץ … למרות מחסור של 60% בערך מחלקי החילוף הדרושים כאן, מוצאים לפועל 99% מהתיקונים כאן בארץ באופן מתאים לצורכי התנועה ובאופן משביע רצון”.
עוד באותה שנה, ב-1950 עברה החלטת ממשלה להטיל פיקוח על מוסכים ובתי מלאכה העוסקים בתיקונים ובייצור של כלי רכב, והוקמה ועדה מקצועית לגיבוש מסקנות לצורך הסדר ענף המוסכים.
במאי 1956 במהלך הכינוס השנתי הארצי השני של איגוד המוסכים הועלו לדיון הבעיות שהעסיקו את באי הכנס והעוסקים בענף כללו נושאים כגון: ציוד מיושן , מחסור בפועלים מיומנים, תחרות ויוקר בחלקי החילוף המיובאים
באותה עת, בארץ היו כ-470 מוסכים מתוך 1500 מפעלים לתיקון כלי רכב שרובם המכריע לא עמד בסטנדרטים מקצועיים מינימליים, כשיוקר המחירים במוסכי הארץ הסתבר שגבוה ב-40 עד 80 אחוזים ביחס למוסכים בחו”ל. אחד הגורמים שהשפיעו על יוקר שירותי התחבורה בישראל היה ריבוי החברות והדגמים של מכוניות בארץ, שבהיעדר הוראות יצרן והכשרה הוביל לקשיים בתיקוני הרכב ובצבירת מלאי חלקי חילוף עבורו.
נראות המוסכים בשנים הראשונות
איגוד המוסכים היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם, לקדם את המקצוע ולקיים כללי אתיקה בין החברים .
האיגודים התפתחו מאגודות עזרה הדדית או אגודות עסקים קטנים, שכל חבר בהן היה אומן או בעל מלאכה עצמאי או בעל סדנה או חנות, האיגודים התפתחו לפני מאות בשנים ונודעו (באירופה) בשם גילדות. האיגודים הוקמו בימי הביניים, התפתחו עם חלוף השנים ונודעו (בעיקר במערב אירופה) בשם גילדות. איגודים אלה ממשיכים להתקיים בתחומי מקצוע שונים גם בימינו אלה.
הקמת האיגוד
איגוד המוסכים בישראל הוקם בשנת 1942 כארגון בעלי מוסכים .האיגוד הוקם באותם ימים, כדי לאגד בתוכו באופן מקצועי את המוסכים הראשונים שקמו בישראל המנדטורית ולימים במדינת ישראל וכדי לתת מענה לצרכים הגדלים של צי הרכב הצנוע של המדינה שבדרך. מטרות היסוד עליהן החליטו מייסדי הארגון היו בעיקרן לצרכי הגשת סיוע מקצועי לחברים. הוכן ועובד תקנון מפורט התקף עד עצם היום הזה. מטרות האיגוד כפי שצוין בתקנון הם כדלקמן:
“לאגד ולייצג את חברי האגוד לשם הגנתם, פיתוחם וקידומם של האינטרסים הכלכליים, המקצועיים,
החברתיים והתרבותיים של חברי האגוד ולשם הגנתם, פיתוחם וקידומם של המוסכים בישראל.”
היוזמה להקמת האיגוד
יושבי ראש האיגוד משנת 1942 ועד היום
אתיקה מקצועית וכללי התנהגות ראויה לעוסקים במקצועות המוסך ולנותני השרות בענף הרכב בישראל.