על רקע הרעש שיוצרות כיום תגליות הגז הטבעי ולאור חוזי הענק לרכישת גז לייצור חשמל, שנחתמים בישראל השכם והערב, בולט בהיעדרו מהתמונה מגזר הרכב והתחבורה. למעשה, כלי רכב המונעים בגז טבעי ובנגזרותיו הם אחת ההבטחות הלא-ממומשות הגדולות ביותר של שוק הרכב הישראלי.תיאורטית, הפוטנציאל בתחום ההנעה בגז בישראל ברור וגלוי. מחירו של ליטר גז להנעה עומד כיום על כמחצית מחירו של ליטר בנזין, מספר נקודות התדלוק בגז גדל משמעותית בשנים האחרונות, בארץ פועלות חברות רבות שמציעות ערכות הסבה לגז לכל כלי רכב כמעט, וגם טכנולוגיית ההנעה בגז רשמה בשנים האחרונות קפיצות דרך משמעותיות ושיפורים לא מבוטלים בנושאים כמו אמינות ונצילות.אם מוסיפים לכך את זמינותם העתידית של מאגרי הגז המקומיים אפשר להבין את האופטימיות שמפגינים חסידי הגז. כך, למשל, בדוח “הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי”, שפורסם החודש, מופיע תרחיש בסיס ולפיו עד שנת 2040 כשליש מכלל כלי הרכב הפרטיים וכשני שלישים מכלל כלי הרכב הציבוריים בישראל ינועו על גז טבעי דחוס – והנתון הזה עדיין לא כולל את כלי הרכב החשמליים, שינועו על חשמל, שרובו אמור להיות מופק באותה תקופה מגז טבעי. מדובר בקרוב ל-1.7 מיליון כלי רכב.יצוין כי קיים הבדל מהותי בין גז טבעי דחוס ובין גז פחמימני מעובה (גפ”מ), ששניהם יכולים לשמש להנעה. כיום עיקר השימוש בכלי רכב בארץ הוא בגפ”מ.
