סוף סוף: הצעת החוק שתמנע מחברות הביטוח לשלוט במוסכיםבאמצעות “מוסכי הסדר” והנחות בדמי ההשתתפות העצמית מתערבות ואף שולטות חברות הביטוח בתחום שאין להם מושג בו ואין להם זכות להתערב בו. הסוף לחגיגה? 15/11/11 כתב: נח אבגר הלוי, motobike צלם: ארכיון מוטוקאר
הסיפור פשוט: עשית תאונה ואתה מבוטח? אתה אמור לשאת בהשתתפות עצמית וחברת הביטוח בשאר הנזק. חברת הביטוח קושרת קשר עם מוסכים מסוימים שמוכנים לבצע עבורה עבודה זולה. אם תתקן את האופנוע או המכונית במוסכים אלו – תקבל הנחה בדמי ההשתתפות העצמית, על פי ההודעה שיצאה מהלובי של החוק – הפרש של עד 3000 שקלים. אז אנחנו המבוטחים רוצים הנחה ולכן אנחנו הולכים לאן ששולחים אותנו. יוצא שחברות הביטוח הופכות לסוכנות להבאת לקוחות למוסכים שנמצאים עימן בהסדר. היות וכמות הלקוחות שחברות הביטוח מפנות הינה גדולה, נוצר מצב שהמוסכים תלויים בחברות הביטוח ונכנעים לתכתיבים שלהן – כך שאט אט, כמו כל ענק בשוק של קטנים – חברות הביטוח הופכות לגורם יותר ויותר משפיע על עלות התיקון, איכות העבודה וכדומה.
הנה ההודעה לעיתונות שיצאה מטעם הלובי לשיני המצב. ההודעה כוללת גם הסברים נוספים על הבעיה שנוצרה וכן בסופה צרפנו את הצעת החוק כולל דברי ההסבר שמצורפים כאשר מגישים חוק לועדת כנסת.
“ביום ראשון (20.11.2011): ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בהצעת חוק האוסרת מתן הנחה בהשתתפות עצמית לפונים למוסכי הסדר כיון שהיא פוגעת בחופש העיסוק ובאיכות התיקון
רונן לוי, יו”ר איגוד המוסכים: “אין מתנות חינם, ההנחה בשיעור ההשתתפות העצמית עולה למבוטחים בסטנדרט בררת מחדל נחות – הן באיכות התיקון והן באיכות החלקים”.
חה”כ איתן כבל, מגיש ההצעה: “מטרת החוק היא לעצור את האנומליה שהתפתחה בשוק ביטוחי הרכב וכבלה את הלקוחות תוך סיכון בטיחותם וחייהם”
ביום א’ הקרוב (20.11) תוגש הצעת החוק של חה”כ איתן כבל, האוסרת בידול בשעורי השתתפות עצמית בפוליסות רכב רכוש, לועדת שרים לענייני חקיקה. ההצעה אוסרת לנתב מבוטחים להתקשרות עם נותני שירות מסוימים לתיקון נזק לרכב בפוליסות רכב רכוש.
כיום, חברות הביטוח מנתבות מבוטחים למוסכי הסדר באמצעות מתן הנחה בשיעור דמי ההשתתפות העצמית למבוטח שבוחר לתקן את רכבו שניזוק בעקבת תאונה במוסך הסדר. הפער יכול להגיע עד 3,000 שקלים בחברות מסוימות.
במחלקת פניות הציבור של איגוד המוסכים, ב’פורום התיקון הבטוח’ ובמועצה הישראלית לצרכנות התקבלו ומתקבלות מאות תלונות של בעלי רכב בעניין פגיעות צרכניות שנגרמות לאותם מבוטחים על ידי חברות הביטוח במוסכי ההסדר שלהן. התלונות מתייחסות לפגיעה באיכות התיקון והערכת הנזק ולסיכון ממשי של חיי אדם ורכוש.
למעשה, חברות הביטוח פוגעות בזכות הבחירה של הצרכן. בנוסף, הניתוב מתבצע פעמים רבות באמצעות הפעלת לחץ על המבוטח שנמצא גם כך בלחץ עם קרות מקרה הביטוח, ומתן המלצות על מוסכים ולעיתים תוך השחרת שמם של מוסכים שאינם בהסדר. כמו כן, לא פעם חברות הביטוח מערימות קשיים בסילוק התביעה כלפי מבוטחים שבוחרים שלא לתקן רכביהם במוסכי ההסדר.
התופעה אף פוגעת בחופש העיסוק ופרנסתם של מוסכים שאינם בהתקשרות עם חברות ביטוח נפגעת והם אינם יכולים ליהנות משוק חופשי המבוסס על תחרות ואיכות.
על פי ההצעה, בפוליסות לביטוח רכב רכוש, שיעור ההשתתפות העצמית יהיה אחיד ולא תהיה כל שונות בין מבוטח אשר בוחר לתקן את רכבו במוסך הסדר לבין מי שבוחר לתקן את רכב ובמוסך אחר.
עוד נדרש על פי ההצעה כי בפוליסה יצוין במפורש כי המבוטח חופשי להתקשר עם כל מוסך ונותן שירותים וכי על המבטח חל איסור לתעלו לנותן שירותים מסוים המצוי עם המבטח בהתקשרות. האיסור יחול גם על תיעול באמצעות מתן הטבה או שווה כסף.
לדברי רונן לוי, יו”ר איגוד המוסכים: “המפקח על הביטוח אסר בעבר על חברות הביטוח לנתב מבוטחים למוסכי ההסדר באמצעות מתן טובות הנאה לסוכני ביטוח, ואילו ההנחה בהשתתפות העצמית מותרת על פי הפוליסה התקנית, זהו אבסורד, האם הנחה זו איננה טובת הנאה? על הצרכן להבין כי אין מתנות חינם, ההנחה בשיעור ההשתתפות העצמית עולה למבוטחים ברמת תיקונים נמוכה, דרישת המבטחות להשתמש בחלפים זולים, ושומות לקויות לרבות פיצוי מופחת בגין ירידת ערך”.
לדברי חה”כ איתן כבל: “מטרת החוק היא לעצור את האנומליה שהתפתחה בשוק ביטוחי הרכב וכבלה את הלקוחות תוך סיכון בטיחותם וחייהם. הצרכנים בישראל, בכל התחומים, הפסיקו לפעול על פי נוהל ‘נעשה ונשמע’. המהפכה הזאת מגיעה היום גם לתחום ביטוחי הרכב ואעשה הכול כדי שזו לא תהיה התחנה האחרונה שלה”.
והנה, כלשונה, הצעת החוק של חבר הכנסת
הצעת חוק לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ”א- 1981 (איסור בידול בשעורי השתתפות עצמית בפוליסות רכב רכוש ביחס למקרה ביטוח של נזק לרכב) התש”ע – 2010
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ”א – 1981 אחרי סעיף 38 יבוא:
38א “איסור ניתוב מבוטחים להתקשרות עם נותני שירות מסוימים לתיקון נזק לרכב בפוליסות רכב רכוש”.
(א) בפוליסות לביטוח רכב רכוש בהן נקובה השתתפות עצמית של המבוטח ביחס למקרה ביטוח של נזק חלקי לרכב, יהיה שעור ההשתתפות העצמית אחיד ולא תהיה כל שונות בשיעורו:
(1) הנובעת ממעשה או בחירה כלשהי של המבוטח לאחר קרות מקרה הביטוח לרבות בחירת המוסך המתקן – האם מוסך בהסדר עם המבטח או מוסך שאינו בהסדר עם המבטח.
(2) הנובעת מכל אחת מדרכי הפיצוי העומדות למבטח על פי דין או על פי פוליסת רכב רכוש (תשלום ערך הנזק או האבדן במזומן, תיקון הרכב, החלפתו ברכב מסוג ואיכות דומים או החלפת חלק ממנו).
(ב)בפוליסה יצוין במפורש כי המבוטח חופשי להתקשר עם כל מוסך ונותן שירותים וכי על המבטח חל איסור לתעלו לנותן שירותים מסויים המצוי עם המבטח בהתקשרות. האיסור יחול גם על תיעול באמצעות מתן הטבה או שווה כסף.
(ג) בסעיף זה –
“רכב” – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל”ה – 1975.
“מוסך בהסדר עם המבטח” – מוסך או נותן שירות, עובר לקרות מקרה הביטוח, התקשרות עם המבטח לתיקון רכבים המבוטחים בפוליסות רכב רכוש אצל אות והמבטח.
דברי הסבר
שעור דמי ההשתתפות העצמית שעל מבוטח לשלם במקרה תאונה לרכב בה נגרם נזק בר תיקון הפך בפרקטיקה לכלי באמצעותו שולטות חברות הביטוח בשוק תיקוני הרכבים. השליטה מתבצעת ע”י ניתוב המבוטחים למוסכי ההסדר שהפניה אליהם מקנה הנחה בשעור ההשתתפות העצמית. במוסכים אלו, חברות הביטוח שולטות באספקת החלפים ובמיהות התיקון – זאת בניגוד לרישיון המבטח שניתן להן, ללא רשיון לסחר בחלפים ותוך השגת גבול מקצוע תיקון הרכב הדורש אף הוא התמקצעות ורישוי נפרד, ותוך התערבות רבה בתחומים שאינן מורשות בהן ובניגוד לדין.
הניתוב מתבצע פעמים רבות באמצעות הפעלת לחץ כבד ובלתי הוגן על המבוטח הנמצא גם כך בלחץ עם קרות מקרה הביטוח, ומתן המלצות על מוסכים ולעיתים תוך השחרת שמם של מוסכים שאינם בהסדר.
כמו כן נמצא, כי חברות הביטוח מערימות קשיים בסילוק התביעה כלפי מבוטחים שבוחרים שלא לתקן רכביהם במוסכי ההסדר.
כיום מגיע הפער בשעורי ההשתתפות העצמית שנדרש מבוטח לשלם אם פונה למוסך הסדר לעומת מוסך חופשי עד 3,000 ₪ בחב’ ביטוח מסוימת.
בדיקות שנערכו בשנים האחרונות בדבר התועלת למבוטחים משיטה זו מעלות, כי זו זניחה למדי, שכן כנגד ה- “הנחה” בשיעור ההשתתפות העצמית, עומדת במקרים רבים רמת תיקונים נמוכה, שימוש בחלפים בלתי ראויים, ושומות לקויות לרבות פיצוי מופחת בגין ירידת ערך.
כידוע, “אין מתנות חינם” והשיטה משתלמת, לכאורה, לחברות הביטוח מאחר והתיקונים במוסכי ההסדר זולים עבורן משמעותית, בשל הפרמטרים שצויינו לעיל אשר כולם פוגעים במבוטח.
השוואת התוצאות העסקיות של חברות הביטוח השונות מעלה, כי אף למבטחות עצמן אין השיטה מועילה במיוחד, שכן חברות ביטוח שאינן מחזיקות מוסכי הסדר אינן מראות תוצאות עסקיות נחותות ביחס לתוצאות הפעילות של חברות ביטוח המנתבות מבוטחים למוסכי הסדר. כמו כן, אף לא נמצאה שונות קיצונית בתעריפי הפוליסות, יוצא מכך – שיטת מוסכי ההסדר אינה מוזילה את תעריפי הפרמיות ומכאן כי אין בה כל תועלת לציבור.
שיטה זו אף פוגעת בחופש העיסוק ובזכות הקניין של המוסכים. מוסכים שאינם בהתקשרות עם חברות ביטוח אינם נהנים, כפי שהם זכאים לכך ע”פ דין, משוק חופשי טהור המבוסס על תחרות ואיכות, אלא נפגעים בפרנסתם עקב תיעול המבוטחים אך ורק למוסכים המתקשרים עם חברות הביטוח.
