בכותרות העיתונות

פסיקה של מוסד הבוררות הארצי של איגוד המוסכים קובעת כי הוראות שמאי מטעם חברת הביטוח אינה מסירה את האחריות המקצועית מהמוסך המבצע

בנובמבר 2002 נגררה מכונית הקליאו של ארסן ארוטיניאן למוסך בנתניה, לאחר שעברה תאונה. במהלך תיקון המכונית, שמאי הבית של חברת הביטוח סירב לאשר לבעל המוסך להשתמש בחלפים מקוריים, והורה להתקין מכסה מנוע תחליפי. לאחר שאסף ארסן את מכוניתו המתוקנת מהמוסך, נכונה לו הפתעה לא נעימה: בדרכו הביתה, בעת נסיעה על כביש החוף, נפתח מכסה המנוע ופגע בשמשה הקדמית ובגג המכונית. בדרך נס האירוע הסתיים ללא נפגעים בגוף.

הקליאו שבה למוסך לתיקון נוסף, אולם ארסן החליט לפנות לשמאות פרטית לצורך קבלת חוות דעת; רק אז התגלתה העובדה שמכסה המנוע שהותקן במכונית היה תחליפי. בעקבות המקרה הגיש ארסן תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, שהעביר את הטיפול במקרה למוסד הבוררות הארצי של איגוד המוסכים. כאמור, מוסד הבוררות, שמותח ביקורת קשה על השמאי, אינו מנקה את המוסך מאחריות: למרות שהמוסך פעל על פי הוראות שמאי הבית של חברת הביטוח, הוחלט לחייב את בעל המוסך לשלם פיצויים לתובע מאחר שהאחריות המקצועית מוטלת על המוסך – ולא על השמאי.

הלקח של המקרה כפול: 1. על בעל הרכב להיות מעורב בכל שלב של תיקון מכוניתו ולבדוק את הנחיות הביצוע של השמאי; 2. על המוסך למנוע כל תיקון שעשוי לפגוע בבטיחות הרכב – בין אם הדבר נעשה בהוראת חברת ביטוח ובין אם על פי בקשת הלקוח.

יש בלבול רב בציבור – יש החושבים שמוסך מורשה הוא מוסך יבואן, אך מוסך יבואן הוא תמיד מורשה ומוסך מורשה הוא לא תמיד מוסך יבואן.

מומלץ לבקש הצעת מחיר לפני ביצוע העבודה, ושווה להשוות מחירים לפני כן. הבדיקה גם מעידה שביקור בשניים-שלושה מוסכים לפני טיפול עוזרת ללקוח להבין מול איזו בעיה הוא באמת ניצב.

מערכת מוטוראר

לצפיה בכתבה המלאה

איגוד המוסכים ממליץ לחבריו העסקת עובדים מוגבלים החברים ב”בית הגלגלים”.

המסר המוביל את “בית הגלגלים” הוא: “גם הנכה הינו שווה בין שווים ובעל יכולת ככל אדם לעבוד במשרות שונות ומגוונות בחברה.”

אגודת ש”י – “בית הגלגלים” – הינה אגודה לשיקום וסיעוד ילדים ובוגרים נכים. בית הגלגלים עוסק מזה 22 שנה בסיוע לנוער ובוגרים נכים הסובלים בעיקר מניוון שרירים ושיתוק מוחין. האגודה מאפשרת פעילות בסביבה בריאה ותומכת של מדריכים מתנדבים, תוך מתן דגש על פיתוח היכולות החברתיות ועצמאותם של הנכים. מרכז הפעילות של “בית הגלגלים” נמצא בלב הרצליה ובנוסף קיימים שלושה סניפים נוספים ברחבי הארץ: ירושלים, בנגב, ובגליל.

הפעילות ממנה נהנים כ- 300 נערים ובוגרים נכים, מופעלת באמצעות צוות מדריכים ומלווים מסור ומיוחד המונה כ- 300 מתנדבים.

יו”ר האגודה הינו מר אביעזר גרואר , עו”ד אשר שימש בעבר מדריך מתנדב בפרויקט, כמנכ”ל האגודה משמש מר טורם אברמי.

המטרה החשובה ב”בית הגלגלים” היא להקנות הכשרה ולאפשר השמה תעסוקתית לבוגרי הפרויקט. כיום ישנם כ -30 מועמדים בוגרים, בני 22 ומעלה, החברים באגודה אשר יש ביכולתם להשתלב בהשמה מידית בעבודה. המסר המוביל את “בית הגלגלים” הוא: “גם הנכה הינו שווה בין שווים ובעל יכולת ככל אדם לעבוד במשרות שונות ומגוונות בחברה.”

במסגרת המשך דרכם של חניכי “בית הגלגלים”, הוקמה תוכנית להשמה והכשרה תעסוקתית, שמטרתה לנסות ולסייע לכל חבר וחברה בקבוצת הבוגרים להשתלב בעולם העבודה והיצירה בקהילה ובכך להגשים את עצמו בדרך לעצמאות ככל בוגר בן גילו. בבסיס הגישה מתן הזדמנות לאנשים נכים, להתבטא בעבודה מתאימה ולמצות את יכולתם על פי מכלול כישוריהם, ללא הנחות ובשכר.

התוכנית מותאמת לכל משתתף על פי צרכיו וכוללת שלב של אבחון ולאחריו פעילות להכשרה ולהשמה מקצועית.

חיים מלאך, מנכ”ל איגוד המוסכים מוסר כי: “במסגרת פעילויות האיגוד למען הקהילה נענינו בחיוב לשיתוף הפעולה עם “בית הגלגלים”. איגוד המוסכים מיצג למעלה מ- 4800 מוסכים ברחבי הארץ המעסיקים למעלה מ- 35 אלף איש. אנו מקדמים בברכה את שיתוף הפעולה בין האיגוד לפרויקט ההשמה של מועמדים מטעם “בית הגלגלים” ואנו ממליצים בזאת לחברנו באיגוד לשלב מועמדים מ”בית הגלגלים” לעבודה במוסכים.”

מוסכים המעוניינים לקבל פרטים לגבי העסקת חניכים יפנו לסניף תל אביב של אגוד המוסכים בטל’: 03-5620113 אל גב’ שגית. או לפנות ישירות ל-אמי אבני – מנהלת השמה והכשרה ב”בית הגלגלים”, 054-7864246 .

מערכת

לצפיה בכתבה המלאה

אגוד המוסכים דורש מהמפקח על הביטוח, איל בן-שלוש, להחיות מחדש את מוסד “השמאי המכריע” בהסדר השמאים.

במסגרת הסדר השמאים נקבע שהמבוטח שרכבו נפגע יוכל לבחור שמאי מתוך רשימה שתציג בפניו חברת הביטוח (שמאי חוץ). לפי ההסדר, אסור שהיקף העבודה של שמאי החוץ עם חברת הביטוח יעלה על 25% מהיקף עבודתו, כדי להבטיח את עצמאותו.

עם הפעלתו של הסדר השמאים קבע המפקח, בתיאום עם חברות הביטוח ואגוד השמאים, כי במקרה של חילוקי דעות בין השומה של שמאי החוץ להערכת שמאי פרטי מטעם בעל הרכב, ייבחר שמאי מכריע מתוך רשימה של כ-100 שמאים, אלא ששכר הטירחה שקבע המפקח לשמאי המכריע היה נמוך מאוד, 300 שקל למקרה, והתוצאה היתה שהשמאים התחמקו מהניסיון למנות אותם כשמאים מכריעים.

בעקבות זאת הכפיל המפקח את שכר הטירחה ל-600 שקל למקרה, אבל דרש התחייבות של השמאים שהם לא יסרבו לשמש שמאים בוררים. השמאים סירבו לחתום על ההתחייבות.

מנכ”ל אגוד המוסכים, חיים מלאך, טוען כי ביטול מוסד השמאי המכריע מרוקן מתוכן את הסדר השמאים ופוגע בציבור, שכן במקרים של חילוקי דעות לגבי השמאות אין למבוטח לאן לפנות. לאור גסיסתו של הסדר השמאי המכריע חזרו המבוטחים למצב שבו עליהם לקבל את הערכת הנזק של שמאי החוץ או לפנות לבתי המשפט – תהליך ממושך ולעתים גם יקר.

ידיעות אחרונות, מוסך כלכלה , בני ברק

לצפיה בכתבה המלאה

חיים מלאך, מנכ”ל אגוד המוסכים, שלח לאחרונה מכתב לשאול אדלר, מנהל מינהל הרכב הממשלתי, ובו תמצית הביקורת הנוקבת בנושא. לטענת מלאך, “החלטה זו מעצימה את יכולתם של היבואנים להפעיל לחצים על בעלי המוסכים ופוגעת בתחרות הקשירה בין רכישת הרכב לבין רכישת שירותי התחזוקה לרכב, במסגרתה היבואן הוא שבוחר במוסכים שיספקו את שירותי התחזוקה, אינה חוקית ועומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים בעתירת ענף חלקי חילוף ואביזרים בלשכות המסחר”, עוד נטען במכתב: “מתן חופש בחירה מוחלט ליבואני הרכב לבחור את מוסכי השירות שייתנו את שירותי התחזוקה, פוגעת בתחרות ועומדת בניגוד לרציונל שביסוד הצו המשיב, בהיותו רשות שלטונית, איננו דומה לצרכן פרטי. על המשיב, כנאמן הציבור לנהוג על פי כללי המשפט הציבורי. עליו לפעול בסבירות, בהגינות וללא הפליה. אין זה סביר שמצד אחד, יעמול הממונה להשליט נורמות התנהגות המטיבות עם הציבור, ומצד שני, יפעל המשיב בניגוד להן”

“בית המשפט קבע כי על מינהל הרכב לפעול בהקדם להתאמת מכרזיו לעקרונות העומדים ביסוד הצו ולהגברת התחרות בענף כלי הרכב. מאז החלטה זו עברו קרוב לשנתיים. הגיעה העת שהמכרזים שלכם יותאמו לצו המוסכים” חיים מלאך מוסיף כי לכך מצטרפת עמדת הממונה על הגבלים עסקיים, שקבע כי הסכמי תחזוקה עם יבואני הרכב עומדים בניגוד סותרים את הצו המוסכם של בית הדין. מנכ”ל אגוד המוסכים, תובע, לפיכך ממנהל הרכב לקיים את פסק הדין של בית המשפט, לבטל את המכרזים ולערוך שני מכרזים נפרדים: האחד, לרכישת הרכב, והשני, לרכישת שירותי תחזוקת הרכב

לצפיה בכתבה המלאה

אם הכנסתם מכונית למוסך ולא שילמתם, המוסכניק רשאי להשאיר אותה אצלו. היחידה שעשויה להוציא אותו משם היא ההוצאה לפועל, אם אתם חייבים גם לה כסף.

כשאתם מכניסים את הרכב שלכם למוסך לתיקון, כדאי שתדעו שלבעל המוסך יש מה שקרוי בחוק “זכות עדכון” על רכבכם, בהתאם לחוק חוזה קבלנות תשל”ד (1974). זכות העכבון מאפשרת לו שלא לשחרר את הרכב מהמוסך כל עוד לא שילמתם לו את מלוא התמורה עבור התיקון. זה יכול לקרות גם כאשר יש ויכוח ביניכם לבין בעל המוסך על הסכום המגיע לו.

אבל מתברר שהבעיה יכולה להיות מורכבת יותר כאשר בעל הרכב חייב כספים גם לאחרים, ואלה פנו לבית-משפט וקיבלו צו של ההוצאה לפועל לתפיסת הרכב. הבעיה: במקרה כזה למי יש זכות עדיפה על הרכב – האם לבעלי החוב שלהם יש צו לתפיסת הרכב, או לבעל המוסך בזכות חוק העכבון?

בחודש שעבר פנה עו”ד ראובן פארן, המייצג את אגוד המוסכים, למשטרת ישראל והתלונן על קצין משטרה שהגיע למוסך ביהוד יחד עם קבלן הוצאה לפועל ותפס בכוח רכב שהיה במוסך ולא שוחרר לבעליו עקב אי תשלום עבור התיקון.

עו”ד פארן טוען שזכות העכבון גוברת על הצו לתפיסת הרכב. למרות שהדברים הוסברו לאותו קצין משטרה הוא החליט לקחת את הרכב בכוח מהמוסך, ובכך נגרם למוסך נזק בסך של 30 אלף שקל – דמי התיקון שלא שולמו. עו”ד פארן ביקש מהמשטרה לברר אם השוטר פעל במקרה זה כ”שוטר בשכר” ומדוע פעל בניגוד לחוק.

אז תשובה ברורה לשאלה בשליחות מי פעל קצין המשטרה (השייך אגב למשטרת ההגירה) לא התקבלה. אבל מתברר שעניין הזכות על הרכב מסובך עוד יותר.

שכן תשובתה של היועצת המשפטית של המשטרה מציינת שאם הרכב נמצא מחוץ לשטח המוסך יש להוצאה לפועל זכות לתפוס אותו, גם אם התמורה לבעל המוסך לא שולמה. רוצה לומר: אם המוסך השלים את התיקון, לא קיבל תשלום, אבל מחוסר מקום החנה אותו ברחוב סמוך, החייבים האחרים שיש להם צו לתפיסת הרכב יכולים לבצע מחטף. אז המסקנות:

• לפני הכנסת רכב למוסך דאגו לכך שיהיה לכם במה לשלם עבור התיקון. אחרת ייתכן שלא תוכלו לקבלו בחזרה.

• אם רכבכם מעוקל או שהוצא נגדו צו תפיסה, ואתם רוצים להגן עליו מפני ההוצאה לפועל באמצעות תרגיל העכבון (עם או בלי שיתוף פעולה של המוסך) ודאו שבעל המוסך לא יחנה אותו ברחוב.

בני ברק, ידיעות אחרונות, מגזין ממון

 לצפיה בכתבה המלאה

העירייה העלתה את אגרת השילוט, רטרואקטיבית ב- % 400

אגוד המוסכים בישראל, דורש מעיריית פתח תקווה לשנות את החלטתה ולהימנע מלגבות אגרת רישוי בגין שילוט בתעריף חדש, הגבוה ב-%400 מהתעריף הקודם. יתרה מזאת, העירייה דורשת להשיט את התעריף החדש, רטרואקטיבית מינואר 2004. היועץ המשפטי של אגוד המוסכים, עו”ד ראובן פארן שלח את מכתב התלונה, בעקבות דרישת תשלום שהגיעה מהעירייה לבעל מוסך, שמעון לוי, במקרה גם חבר במועצת האגוד ופעיל במוסדותיו, שלו מוסך ברחוב בזל 2 בפתח תקווה. עפ”י התלונה, בעל המוסך נדרש לשלם במשך כל השנים אגרת שלטים בסך של כ- 300 ש”ח לשנה. לפני ימים אחדים קיבלו בעלי מוסכים בפתח תקווה הודעה תחת הכותרת “מנשר בנושא עקרונות השילוט”, בו הודיעה העירייה כי החליטה לבצע רוויזיה בתחום השילוט, וכן דרישת תשלום לשנת 2004 בסכום 1,307 ש”ח. כלומר אגרת השילוט הועלתה רטרואקטיבית בשיעור של 400%. בעלי המוסכים פנו בבקשת עזרה לאגוד המוסכים.

האגוד הפעיל את יועצו המשפטי. עו”ד פארן טוען כי לדרישה אין כל יסוד וצדק וכי מדובר בשינוי דרמטי שהינו בלתי סביר בעליל. “גם אם בדעת העירייה להעלות את שיעור האגרה באופן כה מהפכני, הרי שמתחייב היה לפנות למרשי לשקול האם ברצונם להותיר את השילוט על העסק או להסירו או להציב שלט אחר. לפיכך אבקשכם לבטל לאלתר את הודעת החייב ולשקול מחדש את גובה החוב לשנת 2005”, כותב עו”ד פארן.

רכב ותחבורה, מערכת

לצפיה בכתבה המלאה

המוסכניקים מוחים על הכוונה להטיל על המעסיקים מימון ימי היעדרות בגין תאונת עבודה

אגוד המוסכים פנה לכל בעלי המוסכים בקריאה “להפציץ” את המייל והפקס של שר האוצר ושל חברי ועדת הכלכלה של הכנסת. הסיבה: כוונת משרד האוצר לגלגל את נטל המימון של ימי ההיעדרות מעבודה הנגרמים בגין תאונות עבודה על כתפי המעסיקים.

במסגרת הצעת התקציב מתכנן האוצר להורות למעסיקים לשאת בנטל התשלום של דמי המחלה לנפגעי תאונות עבודה למשך 25 ימי ההיעדרות הראשונים, לעומת 9 ימים כיום. באוצר נימקו את הגזירה החדשה בכך שעובדים נוטים לרמות את הביטוח הלאומי יותר מאשר את מעסיקיהם, ולכן העברת נטל המימון למעסיקים תקטין את מספר ימי ההיעדרות בגין תאונות עבודה.

מנכ”ל אגוד המוסכים, חיים מלאך, פנה ליו”ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח”כ שאול שמחון (עבודה) וטען כי מדובר בהטלת מס נוסף על המעסיקים. מלאך פנה לחברי האגוד וביקש מהם לשגר פקסים ודואר אלקטרוני למשרד האוצר ולחברי ועדת הכלכלה בדרישה לבטל את הגזירה.

נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, זאב וינר, מנהל מאבק ממושך נגד הגזירה הזו, שתטיל לדבריו נטל כבד על המעסיקים.

ידיעות אחרונות — כלכלה, בני ברק

לצפיה בכתבה המלאה