איגוד המוסכים הכריז מלחמה על חברות הביטוח, בטענה כי הן מסכנות חיי אדם עקב הלחצים להקטין את עלויות התיקונים לאחר תאונות.
בחברות הביטוח מאשימים את בעלי המוסכים, ואילו הצרכנים מקווים ליהנות מהתוצאות.
כדי להבין את מהות המלחמה שהכריז לאחרונה איגוד המוסכים על חברות הביטוח, ובאותה הזדמנות ללמוד על מהלך העניינים הצפוי בקרוב, די להאזין לסיפורו האישי של רונן לוי – דור שני לבעלי מוסכים ויו”ר “פורום התיקון הבטוח”.
לדברי לוי, תוך כדי עבודה בשני המוסכים המשפחתיים שהוא מנהל, הוא הבין שהוא עובד לחינם. “השמאים של חברות הביטוח, שנכנעו ללחץ האדיר שהופעל עליהם, אילצו אותנו לבצע עבודה זולה באופן שלא אפשר לנו להתפרנס”, אומר לוי. “זה כלל את כל שלבי תיקון התאונה: החל מההנחיה של מה מותר לתקן ומה לא לתקן, לפעמים גם איך לתקן כדי לחסוך בכסף – על חשבון איכות העבודה – דרך חלפים שהם לא אישרו להחלפה ודרשו לתקן, עבור בסוג החלפים התחליפיים או המשומשים שהם אישרו לשימוש בעת ביצוע התיקון, וכלה בשכר העבודה שאותו הם קיצצו מראש יחסית למחיר המחירון.
“כל חלק בשרשרת העבודה תומחר באופן שבמקרה הטוב לא היינו אמורים להרוויח, ובמקרה הרע היינו אמורים להפסיד. השמאים שפעלו אצלנו מטעם חברות הביטוח ידעו שאם הולכים לפי הספר (שלהם), המשמעות היא שהתיקון לא יהיה מקצועי – לפחות לא לפי הסטנדרטים המקצועיים שלנו.
“במילים אחרות, מצב הפסדי כזה כמעט מכריח את בעלי המוסכים לעגל פינות או ממש לרמות – אם לא את הלקוח, אז לכל הפחות את האתיקה המקצועית שלהם עצמם. השמאים, לפי התרשמותנו, פעלו מתוך חשש ואיום מפני חברות הביטוח, מפני שכל שמאי נמדד ביחס לממוצע כלשהו של חברות הביטוח. אם הוא היה חורג ממנו ומאשר שומות בהיקפים גבוהים מהממוצע, הוא היה “מוזהר” על-ידי מי שממונה עליו, אוף אחד לא מעוניין לאבד את עבודתו – בעיקר בימים קשים של אבטלה.
“כך נוצר מעגל אימה: השמאים לחצו להקטין את עלויות התיקונים כדי לא לאבד את הפרנסה שלהם. המוסכים נאלצו להיכנע לשמאים, כי הם פחדו שלא תהיה להם עבודה. תיקונים – למיטב שיפוטנו המקצועי – היו חייבים להיות מבוצעים מתחת לרמה המקצועית הנדרש ועד כדי סיכון בטיחותי של ממש, וכל המערכת למעשה דחפה את המוסכים לרמות, לא בשביל להרוויח יותר כסף, אלא פשוט כדי לשרוד ולהמשיך להתקיים.
“ברגע שהבנתי שאנחנו עובדים כדי להתגלגל ולא כדי להתפרנס, החלטתי לגדוע את מעגל האימה הזה. החלטנו שאנחנו לא מוכנים להכניס לשטח המוסכים שלנו שמאים שפועלים נגד האינטרס של הלקוח. שמאים כאלה דורשים תיקונים לא מקצועיים ולפעמים אפילו בטיחותיים, במקום לדרוש את הדבר ההוגן – שהוא החזרת המצב לקדמותו.
“במקביל התחלנו להסביר ללקוחות שלנו כיצד הם נפגעים מתיקונים לא מקצועיים, והודענו לכל מי שמחפש קיצורי דרך או תיקוני חפיף, שאנחנו מבקשים שיעבור למוסך אחר. בשלב הבא התחלנו להתארגן במסגרת איגוד המוסכים, כך שיותר ויותר מוסכים יצאו ממעגל החושך שהטילו עלינו חברות הביטוח”.
“חברות הביטוח השתלטו”
עד כאן רונן לוי, מי שעומד כיום בראש “פורום התיקון הבטוח”, שהוא קרוב לוודאי היוזמה החשובה ביותר שיצאה מתוך איגוד המוסכים בשני העשורים האחרונים.
באיגוד חברות הביטוח סירבו להגיב לשאלות מעריב או לטענות “פורום התיקון הבטוח”. מקור בכיר בענף, הביטוח טען באוזנינו, שכל הטענות של בעלי המוסכים נובעות מדאגה לעצמם בלבד, ומתוך ניסיון התמקחות עם חברות הביטוח במטרה להגדיל את רווחיהם.
על כך משיב לוי, שלהתפרנס בכבוד היא זכות לגיטימית לא פחות מאשר לדאוג לערך המניה של חברת הביטוח.
אנשי הפורום טוענים, שחברות הביטוח השתלטו למעשה כמעט על כל מעגל התיקונים של תאונות רכב בישראל.
“כאשר מכונית נפגעת קשה בתאונה, על גבול ההשבתה שלה וההורדה שלה מהכביש, חברות הביטוח לוחצות מאוד להוריד עת הערכת הנזק אל מתחת לגבול , ‘האובדן המוחלט’, וכך חוזרות אל הכביש מכוניות מסוכנות”, אומר לוי. “הן דורשות שימוש בחלפים תחליפיים – שאת חלקם הן מייבאות באמצעות חברות שקשורות אליהן – או בחלפים משומשים, שחלקם מגיעים ממגרשי פירוק שקשורים אליהן או בבעלותן.
“חברות הביטוח דורשות תיקון זול וקשורות ל’מוסכי הסדר’, והאבסורד הוא שבסופו של דבר המוסך הוא האחראי מקצועית על התיקון, ולשמאי שדרש תיקון כזה ולא אחר אין שום אחריות מקצועית או נזיקית. חברות הביטוח סוחרות במכוניות שהורדו מן הכביש, וחלקן גם חוזרות אל הכביש בדרכים לא חוקיות – אמנם לא בידיעתן המלאה של החברות, אבל לפחות בגלל העלמת העין שלהן”.
“מה רע בכך?” שואל הבכיר מענף הביטוח, “שחברות שמתקנות עשרות אלפי מכוניות בשנה יתמקחו וישיגו מחירים זולים מאלה שמוצעים לאזרח הרגיל? האם סופרמרקט קונה סחורה באותו מחיר שקונה אותה חנות המכולת? למוסכים קשה בתקופת המיתון הזאת, זה ברור, אבל מה בדיוק הם רוצים מאתנו? שום חברת ביטוח אינה נותנת יד למעשים פליליים, ואם יש כאלה, הרי שהם קרובים יותר אל המוסכים בשטח מאשר אל המבטחים במשרדים שלהם. אני מעריך שיש יותר מקרים שבהם מוסכים מתקינים חלפים תחליפיים ומחייבים אותנו על חלפים מקוריים, מאשר מקרים שבהם אנחנו לא מאשרים חלפים שמתאימים לגיל מכונית זו או אחרת.
“כל עוד כל חברת ביטוח פועלת עצמאית, ללא קרטליזציה, ומשיגה מחירים טובים בזכות היותה ספק גדול של פעילות, הרי שהיא פועלת לטובת המבוטח. ברור שאם מחירי התיקונים יעלו – גם מחירי הפרמיות יעלו והמבוטחים ישלמו יותר. אדרבא, מי שעובר לכאורה על החוק הם דווקא בעלי המוסכים, שמתארגנים בהתארגנות קרטליסטית מול חברות הביטוח.
“חברות הביטוח אינן מקשה אחת. יש בהן שמחזיקות מוסכי הסדר, ואחרות שלא. יש שדורשות שומה של שמאי – מתוך הרשימה שנוצרה בעקבות ‘הסדר השמאים’ החדש – ויש שעד סכום מסוים בכלל לא מפעילות שמאי. כל חברה ודרך הפעילות שמתאימה לה”.
רונן לוי, כמובן, חושב אחרת: “נכון שחברות הביטוח משלמות בסופו של דבר למוסך את דמי התיקון, ונכון גם שקל יותר לגבות את הכסף הזה בעידן של מוסר תשלומים נמוך”, אומר לוי, “אבל זה לא עושה אותן הלקוח של המוסך. הלקוח – לא רק של המוסך אלא גם של חברת הביטוח – הוא בעל הרכב. חברות הביטוח משלמות למוסך מתוך הכספים של המבוטחים – לא מתוך כספן שלהן. גם בעלי הרכב וגם המוסכים חייבים להבין, שמי שרכש את הפוליסה הוא בעל הרכב, והוא גם מי שזכאי לשירות ולתיקון המקצועיים והטובים ביותר”.
“רק המוסך אחראי”
אלא שאותו בכיר בענף הביטוח טוען שמי שאחראי לטיב התיקון הוא המוסך, והמוסך בלבד: “השמאי אינו מבין בתיקון רכב. התפקיד שלו מסתכם בדבר אחד: לומר שהפגיעה ברכב היא כתוצאה ממקרה הביטוח (התאונה), וצריך לתקן א’, ב’ או ג’. רק המוסך אמור לתקן, ולעשות את זה על-פי שיקול דעתו הבלעדי. השמאי אינו מאשר או לא מאשר נזק” הוא אומר, “אלא רק קובע אילו חלקים נפגעו בתאונה ספציפית ומה היקף הנזק.
“חברת הביטוח היא שמאשרת מה לתקן ואיך לתקן, והמוסך חייב לתקן בהתאם לתקנות משרד התחבורה ולפי מיטב הידע המקצועי שלו. אם התיקון אינו מקצועי, הרי שזאת אשמת המוסך בלבד, ואין לזה שום קשר לחברת הביטוח. בעלי המוסכים רוצים לתקן רק עם חלפים מקוריים – גם מפני שהם מייצגים את האינטרסים של יבואני הרכב, וגם כדי להשיג שיעורי רווח גדולים יותר. אבל חוץ מאשר הגדלת הפרמיה, מה יוצא לבעל הרכב משומש שמותקנים בו חלקי פח חדשים? מה רע בכל אותם חלקי פח שנמצאים במגרשי הפירוק במצב מצוין והם פחות זקנים מן המכונית עצמה?”
לדברי לוי, “חברות הביטוח שולטות בכ-70% מהערך הכספי של שוק תיקוני התאונות בישראל, והן הפכו לגורם היחיד שעל-פיו יישק דבר. חייבים להפעיל רגולציה על ענף הביטוח באופן שיבטיח את זכויות בעלי הרכב”.
הפורום גם מציע כמה אמצעים מעשיים, הן לבעלי המוסכים והן ללקוחות, כדי לעמוד על שלהם לנוכח חברות הביטוח. ראשית, כדי למנוע מצב שבו המאבק יתחולל על גב הלקוחות, הפורום מציע לבעלי המוסכים לממן את הפרש המחיר שבין השומה שחברת הביטוח מאשרת לבין התיקון “הבטוח” – הוא התיקון המלא והמקצועי לדעת המוסך – ולסייע ללקוחות לתבוע את ההפרש בהליך משפטי.
מבחינה מעשית, הלקוח יתבע את חברת הביטוח בסיוע המוסך, ורק כאשר הכסף ייגבה בתום ההליך המשפטי הוא ישולם למוסך. בינתיים הלקוח לא יצטרך לממן את המאבק או את סכום ההפרש, וכך תגבר המוטיבציה שלו לעמוד על זכויותיו. במקביל מציע הפורום לחבריו להשתמש בשירותי סליקה של חברות מסחריות כדי שלא להיתקע עם צ’קים חוזרים של לקוחות.
“גם למוסך משתלם לממן את הליך התביעה מול חברת הביטוח” אומר לוי, “מפני שגם במקרה הגרוע שבו הוא לא יקבל אתה כסף – הרי שמדובר בסכומים שממילא הוא לא יכול לקבל במצב.
