איגוד המוסכים בישראל

Search

רכב

מוסכים ירוקים; העתיד, או שיגעון חולף?

מוסך S.O.S חדרה, הוקם בשנת 1947, בידי בנימין פרטר ועסק במתן שירותי תיקונים לכל סוגי הרכב ושירותי גרירה לרכב תקוע. אחרי שנים החליף אותו משה בנו והגדיל והרחיב את המוסך והפך להיות גם סוכנות משנה של טויוטה, עכשיו נכנסו למערכת הניהול בני הדור השלישי, ושוב הוגדל והורחב המוסך. בשנת 2010 נחנכה הסוכנות החדשה שכוללת אולם תצוגה, מכלול מוסכים, מגרש לסחר מכוניות ושירותי גרירה, המשתרעת על שטח של 5 דונמים בכניסה לאזור התעשייה של חדרה.בת-חן גלילי פרטר, כתבה אל קרן יפה גדיש, דוברת איגוד המוסכים, וביקשה ממנה עזרה בהפצת סיפורה של מה שהיא מגדירה: “הסוכנות החדשה שמציבה סטנדרטים שלא נראו כדוגמתם”. במכתבה הוסיפה בת-חן ופירטה את דרכי העבודה את ממוחיות העובדים, את ההליכה לקראת הלקוחות, את השירות סביב השעון, ובמיוחד ביקשה להשתבח בעובדה שזהו מוסך ירוק.קרן העבירה את המכתב אלי, והחלטתי “להרים את הכפפה”, כדי לבדוק האם בישראל מתחיל הטרנד של ‘מוסכים ירוקים’?טוב, פשוט זה לא היה; פניתי לקבלת תשובה אל אגף הרכב במשרד התחבורה והם היו בכינוס. פניתי אל אמיר זלצברג מהמשרד להגנת הסביבה והוא ענה לי “זה לא אני, אני מטפל רק בזיהומים שמקורם כלי רכב”, ולא התעצל והעביר את מכתבי וגם הפנה אותי אל הדובר ואל הממונה על רישוי עסקים. שניהם לא חזרו אלי, צלצלתי שוב, אמרו לי: “תכתוב ונענה לך” כתבתי ועדיין איש לא ענה. גם במכון התקנים ה”תו הירוק” אמרו שזה לא הם אולי ד”ר נצן איל (לבטא כמו ניצן) ידע. חיכיתי שיחזור מחו”ל. בינתיים חזר אלכס בוגטיקוב ממשרד התחבורה שבין היתר הוא ממונה על המוסכים. “מוסכים ירוקים? לא שמעתי על דבר כזה”. בכל אופן ביקשתי לראיין אותו והוא סירב מפאת לחץ גדול בעבודה והסכים לענות בכתב על כמה שאלות קצרות.

לצפייה בכתבה המלאה

המגן הקדמי: לסכן את הולכי הרגל ואת נוסעי הרכב

מפעלים ובתי מלאכה רבים שעיסוקם ביצור מרכבים ודיגום רכבי שטח ממשיכים להתקין מגן קדמי (Bull-Bar) בטנדרים ורכבי שטח. מדובר כאן בפגוש מתכתי גבוה ונוצץ המתנשא בחזית הרכב, ואשר אמור להגן על הרכב היקר מפני ‘פגיעות שטח’ שונות ומשונות. בישראל, כידוע, יש חיות בר בשפע הנוהגות לשוטט בקרבת הכבישים, ולכן המגן הקדמי כה נחוץ. במילים אחרות: צינורות הניקל הכסופים חשובים לאין-ערוך מתפקידם המעשי. המגן מקנה ‘נוכחות בשטח’, והיא זו שחשובה באמת למאצ’ו הישראלי. דווקא באירופה, שם יערות-העד מעט עבותים יותר, יצאה הדרישה לאסור את השימוש באותם מגנים קדמיים, וזאת לאור הסכנה הנשקפת לחיי הולכי הרגל. מעט היסטוריה.המגן הקדמי (Bull-Bar)החל את דרכו בערבות אוסטרליה, שם הוא שימש (ומשמש עד היום) כאמצעי להגן על הרכב מפני פגיעה בבעל חיים גדול שעלול לפגוע ברכב, לרוב בשעות החשיכה. המגן הקדמי מותקן לרוב ברכבי שטח (טנדרים וג’יפים לסוגיהם) שהם כלי הרכב העיקריים שעשויים ‘לפגוש’ פרה, אייל, או קנגרו טועים בעת נסיעה בשטח.הבעיה העיקרית היא שהמגן הקדמי הקשיח והמאסיבי עשוי לגרום לפציעות קשות ומיותרות בהולכי הרגל, גם במהירויות פגיעה נמוכות. המגן הוא קשיח מאוד, וכך גם חיבורו לשלדת הרכב, כאשר לרוב הוא מתוכנן להיתקלות עם פרה או אייל ולא להיתקלות ‘ידידותית’ עם הולך הרגל שחוצה לתומו את הכביש. התוצאה במקרה זה באה לידי ביטוי בפגיעות קשות בהולכי הרגל וברוכבי האופניים, פגיעות שחומרתן היא הרבה מעבר לסביר. שר התחבורה הגרמני סבור (ובצדק רב) שיש לאסור את השימוש באותם מגינים. מרבית כלי הרכב נוסעים כיום בכבישים עירוניים שבהן אין חיות בר משוטטות (אם לא לוקחים בחשבון אנשים שמתנהגים כמוהן, או גרוע מכך). יתרה מזאת, גם בעת נסיעה בכבישים בין-עירוניים מיוערים – הסיכוי לפגוע בבעל חיים משוטט הוא קטן מאוד, הרבה פחות מהסיכון לפגוע בהולך על שתיים. עיקר ‘ההגנה’ שמקנה המגן הקדמי הוא בעת נסיעה בשטח ,(Off-road)אך מבדיקות שנערכו במשרד התחבורה הגרמני הוכח שנסיעות אלו הן מועטות מאוד, וגם הסיכוי לפגוע בבעל-חיים גבוה וכבד משקל הוא נמוך. במילים אחרות: המגן הקדמי מותקן כיום ברכבי השטח מאחר והוא מהווה אביזר נוי (גרידא) המדגיש את מאפייניו הייחודיים של הרכב, כרכב שטח. את בעל הרכב לא מעניינת ‘ידידותו’ של המגן הקדמי להולכי הרגל, ולכן חייבים לאסור את התקנתו על פי חוק.בשנים האחרונות הולכת וגדלה סכנת הפגיעה מהמגנים הקדמיים. יותר ויותר נהגים מעדיפים לרכוש רכב שטח במקום רכב פרטי, ושיעור ההתקנות שמבוצעות מידי שנה עולה בקצב תלול.

לצפייה בכתבה המלאה

הופכים דף

עוד כשנה וחצי, בינואר 2013 , יכנסו לתקפם התקנות החדשות של יורו 6, התקן מחמיר שמחייב את יצרני המשאיות באירופה. לקראת התאריך כבר יצרני המשאיות שולחים את בלון הניסוי שלהם להתמודד עם האתגר. וכך, לפני חודשים אחדים, הוזמנתי כנציג ‘רכב ותחבורה’ לדרומה של הולנד, לעיר היפה איינדהובן, כאורח של מפעלי ‘דאף’, למסיבת עיתונאים רבת משתתפים בעיר שכמעט נושקת לגרמניה ובלגיה. את העיתונאים המכובדים אספו מכל רחבי אירופה, ובהם גם שני נציגים מישראל. מטרת בואנו למפעלי ‘דאף’ בהולנד לא היתה ברורה. היה משהו מסתורי בביקור, כעין מסר ששיאו של בואנו מוכן, אך בינתיים יהיה עטוף בערפל מסתורי והצגתו תדחה לרגעים שיבחרו על ידי ההולנדים. המסר היה ברור; תנו עוד מעט זמן למתכננים ותראו איזה מנוע ייצא ממפעלי החברה. בהולנד, כך מסתבר, מאמינים במנועים החדשים של המשאיות, ואם יתנו להם שקט בתכנון הם יצמצמו עוד את צריכת הסולר.

לצפייה בכתבה המלאה

האם הפוליסה מכסה את גניבת הרכב מהמוסך?

באחד הימים נגנב רכב ממוסך קליל. הרכב שנגנב, לא היה רכב של לקוח, אלא בבעלות מוסך קליל עצמו.המוסך היה מבוטח בפוליסה בשם “מטרייה לבית מלאכה” של חברת הביטוח כלל. הפוליסה שלנו, כך הסבירו נציגי כלל לשופטת דליה אביגיא מבית משפט השלום בתל אביב, פורשת את חסותה, רק לאחר שעות הפעילות במוסך. אין היא חלה על גניבות בשעות העבודה.זהו תנאי מאוד מהותי, הביעה השופטת אביגיא את דעתה. אבל הוא רשום בפוליסה, השיבו נציגי כלל.אכן, הודתה השופטת, התנאי רשום בפוליסה, אך חבוי בין שורותיה הצפופות של הפוליסה. אין הוא מובלט כראוי. תנאי כזה, מדגישה השופטת, “מן הראוי שיבוא באותיות מאירות עיניים ובנפרד”. זו גם מצוות המחוקק בחוק חוזה הביטוח.חברת ביטוח, חזרה והזכירה השופטת, חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים.חברת ביטוח לא תוכל להתנער מחבותה כל עוד לא הבהירה למבוטח את מהות הסייגים, במיוחד כשאלה חבויים, כאמור, אי שם בין שורותיה הצפופות של הפוליסה בלי שהובאו לידיעת המבוטח.ואכן, במשפט התברר, כי אפילו סוכן הביטוח של כלל שהובא להעיד מטעם כלל, לא היה מודע לתנאי המגביל את הכיסוי לפריצה לזמנים בהם המוסך אינו פעיל. סוכן הביטוח גם הודה כי לאחר הפריצה היה בטוח שקיים כיסוי ביטוחי.אם סוכן הביטוח של כלל סבר שהמקרה מכוסה בפוליסה, קבעה השופטת, ברור כי הוא לא יכול היה להסביר לקליל את התנאים והחריגים מכוחם טוענת כלל שהמקרה אינו מכוסה.טענה נוספת של כלל נגעה לפעילות הנוספת שנעשתה במוסך: מכירת מכוניות. הפוליסה שלנו מכסה גניבת כלי רכב חדשים המוצגים למכירה באולם התצוגה, טענו בלהט נציגי כלל, ולא כלי רכב משומשים הנמכרים על ידי קליל בעסקאות טרייד אין. כלל טענה כי היא אף לא הייתה מודעת לעיסוקה של קליל ברכבי טרייד אין. לא ניתן לבטח מכוניות המיועדות למכירה בטרייד אין, כך העידה החתמת מטעם כלל במשפט.השופטת אביגיא עיינה בפוליסה ומצאה שאין לטענת כלל כל אחיזה. הפוליסה דנה במפורש בכיסוי לרכבים המיועדים למכירה בטרייד אין. יתירה מזו, סוכן הביטוח הודה במשפט כי ניתן לבטח רכבים המיועדים למכירה בטרייד אין. עדותו שומטת את השטיח מתחת לעדות החתמת מטעם כלל שהעידה, כאמור, כי לא ניתן לבטח רכבים כאלה.בסופו של דיון, חויבה כלל על ידי השופטת אביגיא בתגמולי הביטוח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וכן בהוצאות המשפט ובשכ”ט עו”ד.

לצפייה בכתבה המלאה

נמשכה העתירה לבג”ץ של יבואני חלקי המעטפת

חלקי המעטפת המיובאים יהיו איכותיים ובטיחותיים יותר לשימוש. בימים אלה משכו יבואני חלקי המעטפת (דלתות, כנפיים, פגושים וכו’) את העתירה שהגישו לבג”צ, וזאת כנגד יוזמת משרד התחבורה להרחיב במידה משמעותית את הפיקוח על חלפים אלו. באיגוד המוסכים מציינים שכעת, עם משיכת העתירה, ברור משפטית ומעשית, כי נוהל 07/07 נותר על כנו על כל המשמעויות הנגזרות מנוהל זה ובכלל זה, חובתו של משרד התחבורה לקיימו כלשונו לטובת ציבור בעלי הרכב במדינת ישראל. באיגוד המוסכים מתכוונים להמשיך ולעקוב אחרי יישום הנוהל, וזאת ביחד עם הארגונים החברים בפורום ארגוני הרכב. המטרה היא לוודא כי החלפים שיוזמנו על ידי המוסכים לצורך תיקון תאונות דרכים ולהשבת הרכבים לקדמותם (בטיחות וערך הרכב), יהיו אותם החלפים שהתאמתם למקור תהיה מרבית ומיטבית ושיהיו ראויים להתקנה.

 לצפיה בכתבה המלאה