אודות

אבני דרך

אבני דרך בחיי האיגוד, מראשית ענף תחזוקת הרכב בארץ ועד היום.

תחילת הדרך של ענף תחזוקת הרכב בישראל

תחילת התחבורה הציבורית הממונעת בישראל בראשית ימי המנדט הבריטי.

בתום מלחמת העולם הראשונה רכשו מספר צעירים יהודים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל משאיות מעודפי הצבא הבריטי, בהם התקינו ספסלי ישיבה, והסבו אותן לאוטובוסים מאולתרים להסעת נוסעים בתשלום. הדרכים באותה תקופה היו משובשות ומותאמות לתחבורה הוותיקה (בעלי חיים) שעדיין נעה בדרכים לצד התחבורה הממונעת (מינורית) שהחלה לצמוח.

כך יצא שנסיעה לירושלים נמשכה בימים ההם כ- 5 שעות ומעלה, והיה זה מקרה נדיר שרכב חזר מנסיעה שכזו במצב תקין ולא נזקק לתחזוקה יסודית.

מראשית הקמת המדינה והתהוותו של פסיפס התרבויות מהעליות שקדמו לה, הביטוי שהועתק מתפוצות הגולה להגדרת מקום תיקון למכוניות בישראל היה – גארז׳.

משנות השישים ואילך, בקרב מרבית האזרחים במדינה המונח גארז’ היה מטבע לשון חרף העובדה שהמושג היה לועזי וללקסיקון העברי המתגבש הצטרף מונח חדש – מוסך.

בהגדרה: המוסך הוא בית המלאכה לטיפול, תחזוקה, ותיקון שוטף כלי רכב

המוסך הראשון

חלוץ מתן שירותי רכב בפלשתינה עוד טרם הקמת המדינה היה פליק גורבן ז”ל.

המוסך הראשון או ליתר דיוק הגארז’ הראשון שהוקם בארץ, היה בלב יפו הערבית בשנת 1918 באחת הסמטאות הסמוכות לבית הממשל ליד לכיכר השעון, ושמו היה “אוניברסל”.

חצר מוסך בסמטה ביפו בראשית המאה העשרים — מבנה אבן עם קשתות ושער ברזל, וכלי רכב מכוסה בחצר

מכונאי במעיל צמר רכון מעל מנוע חשוף של מכונית מתקופת המנדט

עובד מוסך בכובע מצחייה מחזיק כד שמן גדול מעל מכונית, ברקע רחוב עירוני

עבודת המוסך בתחילת הדרך

עבודת המוסך בתקופה של טרום הקמת המדינה התבססה בעיקר בהחלפת חלקים שחוקים שהיו מוצאים את דרכם לסל האשפה מחוסר בתי המלאכה היכולים או מסוגלים לעסוק בחידושם, כך שלבצוע תיקונים ותחזוקה לרכבים נדרש ציוד שהיה מורכב ממספר מערכות וסטים של מפתחות פשוטים.

בהמשך התקופה, החלפת מנוע כולו או חלקים ראשים ממנו הייתה כרוכה בעלות בלתי מבוטלת וכך קבלה העבודה במוסך צביון אומנותי. שיפוץ מנוע כללי (אוברול) דרש מבעל המוסך רמה מקצועית גבוהה בדיוק מדידות החלקים, בהחלקת או החלפת השרוולים (סליבים), הזמנת חלקים חדשים והידוקם המקצועי והמדויק, ומתן הנחיות ברורות ללקוח בתקופת הרצת המנוע.

באותם ימים, תחשיב עלות התיקון/רווח לבעל המוסך נגזר מסוג התיקון ולא לפי תמחיר שעת עבודה, לדוגמא עלות שיפוץ מנוע (אוברול) היה כ- 5-4 לירות.

ארבעה עובדים במוסך סביב גוש מנוע מפורק המונח על שולחן עבודה

שלושה עובדים מטפלים בציר הינע ארוך המונח על חמורי עבודה בחצר

שני מכונאים מחייכים אל המצלמה בזמן טיפול בתוף בלם מתחת לרכב

טיפול במנוע של מכונית נוסעים משנות השלושים, בחצר לא מרוצפת

הרמה המקצועית בשנים הראשונות

בעיית הרמה המקצועית של המוסכים בישראל הטרידה את היישוב כבר בשנותיה הראשונות של מדינה. בפברואר 1950 אמר דוד בן-גוריון בנאום בכנסת” איש לא יודע בארץ לתקן מכוניות כפי שצריך” מה שעורר את זעמו של איגוד המוסכים בישראל.

התגובה של האיגוד שלא איחרה להופיע, התנוססה על גבי כותרת עיתון הארץ נכתב:”.. בימי המנדט הבריטי היה המרכז לתיקוני כלי רכב ממונעים לכל המזרח התיכון הקרוב כאן בארץ … למרות מחסור של 60% בערך מחלקי החילוף הדרושים כאן, מוצאים לפועל 99% מהתיקונים כאן בארץ באופן מתאים לצורכי התנועה ובאופן משביע רצון”.

עוד באותה שנה, ב-1950 עברה החלטת ממשלה להטיל פיקוח על מוסכים ובתי מלאכה העוסקים בתיקונים ובייצור של כלי רכב, והוקמה ועדה מקצועית לגיבוש מסקנות לצורך הסדר ענף המוסכים.

במאי 1956 במהלך הכינוס השנתי הארצי השני של איגוד המוסכים הועלו לדיון הבעיות שהעסיקו את באי הכנס והעוסקים בענף כללו נושאים כגון: ציוד מיושן, מחסור בפועלים מיומנים, תחרות ויוקר בחלקי החילוף המיובאים

באותה עת, בארץ היו כ-470 מוסכים מתוך 1500 מפעלים לתיקון כלי רכב שרובם המכריע לא עמד בסטנדרטים מקצועיים מינימליים, כשיוקר המחירים במוסכי הארץ הסתבר שגבוה ב-40 עד 80 אחוזים ביחס למוסכים בחו”ל. אחד הגורמים שהשפיעו על יוקר שירותי התחבורה בישראל היה ריבוי החברות והדגמים של מכוניות בארץ, שבהיעדר הוראות יצרן והכשרה הוביל לקשיים בתיקוני הרכב ובצבירת מלאי חלקי חילוף עבורו.

נראות המוסכים בשנים הראשונות

רכב מורם על מגבה עמוד יחיד באולם מוסך מקורה

אולם מוסך עם ארבע מכוניות מסוף שנות החמישים בטיפול בו-זמנית

הקמת איגוד המוסכים בישראל

איגוד המוסכים היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם, לקדם את המקצוע ולקיים כללי אתיקה בין החברים.

האיגודים התפתחו מאגודות עזרה הדדית או אגודות עסקים קטנים, שכל חבר בהן היה אומן או בעל מלאכה עצמאי או בעל סדנה או חנות, האיגודים התפתחו לפני מאות בשנים ונודעו (באירופה) בשם גילדות. האיגודים הוקמו בימי הביניים, התפתחו עם חלוף השנים ונודעו (בעיקר במערב אירופה) בשם גילדות. איגודים אלה ממשיכים להתקיים בתחומי מקצוע שונים גם בימינו אלה.

הקמת האיגוד

איגוד המוסכים בישראל הוקם בשנת 1942 כארגון בעלי מוסכים. האיגוד הוקם באותם ימים, כדי לאגד בתוכו באופן מקצועי את המוסכים הראשונים שקמו בישראל המנדטורית ולימים במדינת ישראל וכדי לתת מענה לצרכים הגדלים של צי הרכב הצנוע של המדינה שבדרך. מטרות היסוד עליהן החליטו מייסדי הארגון היו בעיקרן לצרכי הגשת סיוע מקצועי לחברים. הוכן ועובד תקנון מפורט התקף עד עצם היום הזה. מטרות האיגוד כפי שצוין בתקנון הם כדלקמן: “לאגד ולייצג את חברי האגוד לשם הגנתם, פיתוחם וקידומם של האינטרסים הכלכליים, המקצועיים, החברתיים והתרבותיים של חברי האגוד ולשם הגנתם, פיתוחם וקידומם של המוסכים בישראל.”

יושבי ראש איגוד המוסכים משנת 1942

וויסברוט (ז”ל) 1942–1956 — מנכ”ל חברת FORD.
פליק גורבן (ז”ל) 1956–1958 — בעל מוסך “אוניברסל”
חיים קינצלר (ז”ל) 1958–1964 — מבעלי מוסך “אחים קינצלר”
ראובן סולל (ז”ל) 1964–1979 — בעל מפעלי “מתלם”
אריה מטוס (ז”ל) 1979–2003 — בעל מוסך “אוניברסל”
דני וולמן 2003–2006 — בעל מוסך ד.ר. וולמן בע”מ (מוסך גבע).
רונן לוי משנת 2006 — בעלים ומנכ”ל משותף בחברת “חיים לוי” המאגדת רשת מוסכים וסוכנות מכירת רכב.

מספר עובדות על איגוד המוסכים

את הרעיון להקמת האיגוד הגה בעל מוסך לא יהודי בשם שוויקה שבבעלותו היה מוסך אופל בגני התערוכה הישנים בת”א. הרעיון נשאב מהמודל של האיגודים המקצועיים שפעלו באותה התקופה באירופה ובעיקר בגרמניה. הרעיון עלה בעקבות דרישת המנדט הבריטי להקים גוף אחד שייצג את בעלי המוסכים בפני הממשל. האיגוד נוסד בשנת 1942 ובשנות ה – 40 הוא נקרא: “ארגון בעלי המוסכים”. שם נוסף שהופיע במנשר של האיגוד משנת 1944 (המודיע ללקוחות על הוזלת מחירים) מופיע השם “איגוד המוסכים בפלסטינה”.
בתחילת שנות ה – 50 שונה שמו ל”איגוד בעלי המוסכים” ובהמשך לשם הנוכחי- איגוד המוסכים בישראל.
בשנת 1950 התנהל דיאלוג על הגורמים לאיכות תיקון המכוניות. נקבע ששימוש בציוד הקיים בבתי המלאכה, מומחיות המתקנים ואיכות ומחיר חלקי החילוף הם הגורמים המשמעותיים לאיכות תיקון המכונית (תמונת הכתבה בעיתון מאותה תקופה)

קטע מעיתון משנת 1950 בכותרת «הלבטים של תיקון מכוניות — הבעיה שהשבת חקר חינוך»

בשנת 1954 התקיים הכנס הראשון של איגוד המוסכים. בכנס נדונו 2 נושאים ובהם מהות המקצוע ומקומו של המוסך במשק התחבורה

ידיעה בעיתון על הכינוס הארצי הראשון של איגוד המוסכים, 1954

מבצע בדיקת כלי רכב לחורף החל לפעול בשנת 1962 בתקופת שר התחבורה דאז מר ישראל בר יהודה וביוזמת מנכ”ל איגוד המוסכים דאז מר צבי פיק. המבצע נעשה בשיתוף משרד התחבורה ומשטרת ישראל. בדיקות החורף במוסכים נעשו בתשלום מופחת. מסורת זו נמשכת עד עצם ימים אלה ומתבצעת ללא תשלום כאשר כיום שותפה לו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב”ד).

הזמנה מודפסת לכנס חברי איגוד המוסכים לרגל פתיחת מבצע בדיקת רכב לחורף תשכ״ג, בהשתתפות שר התחבורה מר ישראל בר-יהודה

מודעת איגוד המוסכים בישראל המכריזה על שביתת אזהרה בת יום אחד, מתוך הזדהות עם גוררי הרכב, 1973

בשנת 1973 הכריז איגוד המוסכים על שביתת אזהרה ליום אחד כאות הזדהות עם גוררי הרכב.
בשנת 1981 יזם איגוד המוסכים תכנית להכשרת כ”א במקצועות הרכב בשת”פ עם משרדי הממשלה במטרה להילחם באבטלה.

כתבה בעיתון בכותרת «הכשרת כח אדם במקצועות הרכב כמלחמה באבטלה», עם שתי תמונות של מתלמדים במוסך, 1981

בשנת 1982 – בתקופת שר התחבורה משה קצב, אושרה תקנה ביוזמת איגוד המוסכים בישראל והיא שרכב לא יכול לגשת לרישוי השנתי מבלי לבצע בדיקה במוסך מורשה קודם לכן. רק לאחר קבלת אישור בדיקה המאשר את תקינות הבלמים, שאותו יש לצרף לשאר מסמכי הרישוי, התאפשר לבעל הרכב לגשת לרישוי השנתי. תקנה זו בוטלה כעשור וחצי לאחר מכן.
בשנת 1998 חוקק חוק סימון חלפים. החוק חוקק בעקבות מאבק שניהל אגוד המוסכים במטרה לבלום ולמנוע גניבות. הנהלת האגוד טענה כי המצב ששרר עודד במשך שנים, שוק פעיל ביותר של הונאות ביטוח ואזרחים תמימים, סיכון חיי אדם בשל שימוש במכוניות בעלות חלקי חילוף פגומים, יצירת שוק שחור בשווי של מיליארדי שקלים, פגיעה של ממש בבעלי עסקים שומרי חוק בענף הרכב, גניבת מכוניות ונזקים נוספים. בשנת 2005 תוקן החוק ושמו שונה לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), עד 12.7.07 כל בעלי העסקים הקשורים לתחום ענף הרכב היו צריכים לסיים את הרישום של כל החלקים המשומשים שברשותם, ביומן. החוק קובע עונש של שנת מאסר בפועל, למי שמפר את הוראת החוק.

פעילות בתחום המקצועי

לאורך שנות פעילותו, איגוד המוסכים הקפיד להיות פעיל ומעורב בייזום של פעילות לקידום ציבורי בתחום ענף שירותי הרכב , שנועדה לקדם את מטרות הענף והעוסקים בו וכפועל יוצא מכך להעלות את קרנו של מקצוע הרכב .

איגוד המוסכים היה הגוף היציג שהעניק תעודות הסמכה ואומן. עד לשנת ,1958 פתיחת מוסך במדינת ישראל הצעירה, התאפשר ללא כל הגדרה ודרישה מדויקת לבעל מקצוע מכונאי / חשמלאי רכב. בהיעדר קריטריונים מקצועיים, אמות מידה להסמכה וגוף רגולטורי, פנה איגוד המוסכים ביוזמתו למשרד התחבורה לקדם תהליך מובנה תחת אחריותו.

עוד באותה שנה, נקבע ותוקן צו הפיקוח על המוסכים וכל הפונים לקבלת כתב הסמכה נדרשו להיבחן כדי לזכות ביוקרתה של התעודה שקבלה תוקף והוענקה בטקס מרשים על ידי איגד המוסכים עצמו .

הקמת קריית מוסכים בירושלים

באוגוסט 1970 הפקיע פנחס ספיר שר האוצר שטח קרקע של כ 100- דונם באזור המכונה מתחם ממילא הממוקם במרכז הגיאוגרפי של העיר ירושלים. בעקבות מלחמת העצמאות הפך המתחם לאזור ספר מוזנח בסמוך לקו העירוני, שבו התרכזה אוכלוסייה בתנאי דיור ירודים , בצד מוסכים ובתי מלאכה שונים. ההפקעה באה בעקבות איחודה מחדש של העיר לאחר מלחמת ששת הימים, ונועדה לאפשר את שיקום האזור ופיתוחו לצורך מגורים, תיירות ומסחר .

איגוד המוסכים נרתם ופעל נחרצות למתן פיצוי ראוי והוגן לבעלי המוסכים שפונו ממתחם ממילא וניהל מו״מ עם הקבלנים לבניית מתחם חדש כקריית המוסכים באזור תלפיות בירושלים .

פעילות ציבורית ושיתופי פעולה לאורך השנים

תערוכות וכנסים מקצועיים

לאורך כל שנות פעילותו כחלק ממשימתו לעמיתיו ואחריותו הכוללת לקידום הענף, יזם וארגן האיגוד תערוכות וכנסים בתחום המקצועי במטרה לחשוף מידע וציוד חדיש מהעולם .

מועדון התחבורה המוטורית

מועדון התחבורה המוטורית הוקם על ידי חברי אגוד המוסכים ליצירת נקודת מפגש של כלל העוסקים בענף הרכב להשמעת דעות מקצועיות, כלכליות פוליטיות ולגיבושם החברתי, תוך ביסוס מעמדו של האיגוד ברמה הערכית והארגונית .

להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

להב לשכת ארגוני העצמאים בישראל, הוקמה בשנת 1983 על מנת לייצג, לקדם ולפעול בעניינו של מגזר העובדים העצמאיים, המהווה את מנוע הצמיחה המרכזי במשק. להב פועלת להגנה על זכויות העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בתחום הכלכלי, תיקון אפליות עבר ונאבקת למניעת עיוותים חדשים, טיפוח והגנה על תדמיתם של העצמאים בקרב הציבור, הממשל ומקבלי ההחלטות .

בשנת ,1983 הצטרף איגוד המוסכים לארגון להב, פועל ומשמש נציג ודובר של סקטור העצמאים והעסקים הקטנים ופועל להחדיר לתודעה הציבורית את תרומתם למשק ולחברה. רונן לוי, יו ר האיגוד משמש כראש וועדת הריכוזיות בלה ב העוסקת בבחינת התמודדותם של עסקים קטנים ובינוניים עם כפיית התעריפים, ע י המונופולים והמונופסונים בישראל. כיום פועלים במסגרת להב כ 40 ארגונים שונים ומתבצעת פעילות אינטנסיבית שהאיגוד שותף פעיל בה .

פורום התיקון הבטוח

פורום התיקון הבטוח , הוקם בשנת 2003 , במטרה לרכז את הפעילות בנושא הבטחת האיכות והבטיחות של תיקוני הרכב בישראל. עיקר הפעילות הציבורית ההסברתית והמשפטית בתחום מתבצעת בשנים האחרונות על ידי הפורום הפועל לקיום עניינם המשותף של ציבור בעלי הרכבים ונותני השירות בענף, מתוך הבנה ואמונה מלאה כי האינטרס הינו משותף (לצורך מימוש טובת הצרכן בעל הרכב ושמירה על ערך רכושו, תוך הבטחת האיכות והבטיחות בתחזוקה ובתיקונים).

הפורום מביא לסדר היום הציבורי ולתודעת הקהל, לרבות מוסדות השלטון, נושאים רבים ואף חולל שינויים מהותיים, באמצעות חינוך והסברה, פרסום ויחסי ציבור ואף באמצעות הליכים משפטיים .

כיום לפורום מאגר מידע עצום (ייתכן הגדול במדינת ישראל ( בנושא תחזוקה ותיקון רכבים העומד לרשות בעלי המוסכים ולרשות הציבור הרחב בכל נושא הקשור לתחום .

עד כה סיפק הפורום ייעוץ מקצועי ומשפטי ראשוני לאלפי בעלי רכב, מוסכים ומנהלים מקצועיים והיה מעורב באופן ישיר או עקיף בתיקים משפטיים רבים וזכה להצלחות משמעותיות ורבות חשיבות. הפורום זוכה לתקשורת אוהדת רבה ולמכתבי תודה

רבים על סיועו להנהגת סטנדרטים מקצועיים לתיקון בטוח .

פורום ארגוני הרכב

בשנת ,2007 יזם איגוד המוסכים את הקמתו של פורום ארגוני הרכב הכולל את הארגונים הבאים: איגוד קציני בטיחות בתעבורה , איגוד המוסכים בישראל, איגוד מכוני הרישוי, איגוד שמאי הביטוח ואיגוד יבואני הרכב .

הפורום מתכנס מעת לעת ודן בנושאים שונים הקשורים לבטיחות כלי הרכב ואחזקתם השוטפת , כגון: תאונות דרכים, איכות תיקוני הרכב , רישוי , גניבות רכב, סחר בחלפים, זיהום אויר וקרקע ועוד .

כמו כן, חברי הפורום פועלים במשותף לקידום הנושאים והמטרות הנוגעים לכל הארגונים .

החברים בו, מאחד עמדות ומציג חזית משותפת, חזקה יותר, אל מול משרדי הממשלה ומוסדות השלטון וגופים אחרים בעלי השפעה על שוק הרכב והתחבורה .

אחת ההמלצות של הפורום עוסקת בשיטת ה אובדן להלכה של חברות הביטוח בישראל ותקנה 309 לתקנות התעבורה . טענת הפורום היא כי לנוכח מיעוט בדיקות תקנה 309 המתבצעות בפועל, אל מול ריבוי הרכבים המוכרזים כ אובדן להלכה והמתוקנים כפי הנראה במוסכים לא חוקיים, ובנוסף ריבוי נזקי תאונות הדרכים המתוקנים במוסכים החוקיים אך ללא ביצוע הבדיקה יש לבצע שורת תיקונים בתקנות התעבורה .

שיתופי פעולה בישראל

לאורך שנות פעילותו של איגוד המוסכים במדינת ישראל קשר הארגון קשרי עבודה הדוקים ויצר שיתופי פעולה עם מקבלי ההחלטות ועם הגורמים המובילים בענף ומחוצה לו .

על חברינו לעשייה ניתן למנות : משרדי ממשלה לרבות משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד התמ״ת והמשרד להגנת הסביבה, ועדות הכנסת השונות ונציגי ציבור בתחום החקיקה רשות המיסים, רשויות ומוסדות שלטון כרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, איגודן, המועצה הישראלית לצרכנות, גופים ציבוריים כעמותת אור ירוק ואמון הציבור, איגודים מקצועיים כהתאחדות התעשיינים והתאחדות בעלי מלאכה ועוד .

כמו כן, האיגוד פועל להרחבה וביסוס של קשרי עבודה עם גופים מסחריים, חברות עסקיות וגורמים אחרים היכולים לספק שירותים והטבות לחברי האיגוד ולסייע לענף תחזוקת הרכב .

שיתופי פעולה בחו״ל

I.O.M.T.R.

בשנת ,1958 התקבל האיגוד כחבר מן המניין בארגון הבינלאומי הייצוגי של יבואני, מפיצי ו טיפולי רכב – International .Organization of Motor Trades and Repairs I. O. M. T. R שהיה ארגון בינלאומי לענף הרכב והמוסכים ובו היו חברים כ 30 ארצות אירופה , המזרח הרחוק וארצות הברית שימש עד 1999 כגוף הייצוגי של ענף הרכב בעולם .

החברות ב I.O.M.T.R תרמה תרומה רבה לעבודת האיגוד בישראל, באמצעות המידע הרב שהאיגוד קיבל מכל האגודים ברחבי העולם, עובדה שאפשרה להתעדכן ולעדכן את חברי איגוד בכל המידע המקצועי והכלכלי של ענף הרכב .

ב 2002- התקבל אגוד המוסכים הישראלי כמשקיף בארגון האירופי CECRA

European Council for Motor Trades and Repairs , ארגון הגג היציג באיחוד האירופאי של כלל האיגודים המקצועיים, המייצגים מפיצים ומוסכים המטפלים ברכב במדינות האיחוד האירופי . מטרת הארגון היא לקדם את האינטרסים של עמיתי הארגון ולשמור על מסגרת רגולציה אירופאית נוחה ל 380,000- המיזמים הענף באירופה, הארגון משמש חוד החנית בכל מה שקשור למניעת תאונות דרכים באיחוד האירופאי .

שת״פ עם איגוד המוסכים הגרמני

בשנת 1998 חתם אגוד המוסכים על הסכם איגודים תאומים עם אגוד המוסכים הגרמני ZDK שנחשב לגורם רב העוצמה ביותר בענף הרכב הגרמני. עוצמתו נובעת בין השאר מהיקפו מאגד בתוכו 48,000 בעלי מוסכים מהם 24,000 בעלי מוסכים עצמאיים .

מטרת ההסכם: שיתוף פעולה בין האגודים לצורך הדרכת בעלי מוסכים מישראל במרכז הדרכה של האגוד בגרמניה בסוגי מכוניות חדישות, כחלק מהחתירה של האגוד הישראלי לשכלל ולשפר את רמת הידע המקצועי של חבריו .